בר היין והמסעדה ׳פר דרייר׳ שוכן לו במתחם נגה שביפו, לצד עוד מסעדות ובתי קפה שמשבצים את המתחם. מבחוץ המקום נראה פשוט ורגיל מאוד למראה - חזית רגילה, רחבת שולחנות רגילה ומרקיזה ירוקה ורגילה לחלוטין. אבל כשנכנסים פנימה לתוך מה שנראה מבחוץ כבית קפה קטן, מתגלה מסעדה רחבת ידיים, עם חללים פנימיים יפיפיים וחצר ירוקה, שקטה ופסטורלית.
החלל הפנימי של ׳פר דרייר׳ - אל תתנו לחזית הרגילה למראה לבלבל אתכם
הגענו למקום בערבו של יום חולין כדי להתרשם מה- Happy Hour החדש שהושק במקום ומציע דיל מהמם של כל תפריט האוכל (לא כולל ספיישלים וקינוחים) ב 50% הנחה.
בגינה היפה והמוצלת שרתה אווירת נינוחות היפסטרית אחר-צהריימית טיפוסית - שתי משפחות עם ילדים חמודים, שתי דוגמניות שיושבות על כוס יין לבן ועוד כמה זוגות שחגגו אחר צהריים שקט ואינטימי.
החצר האחורית של ׳פר דרייר׳ - עוד מעט תתחיל פה מסיבה?
מתחילים בקוקטייל
פתחנו עם שני קוקטיילים מתוך התפריט: אחד עם השם המוצלח ׳גט א רום׳ - שמבוסס על רום לבן מיושן, אגבה ומיץ אננס (58 ש״ח) והיה טעים ומרענן, ושני עם שם פחות מוצלח אבל לא פחות טעים - ׳ספייסי מרגריטה׳ שהגיעה קפואה וקרה ועם פלפל צ׳ילי אדום ויפה שעיטר את הכוס כפרח בנזר המלח שהקיף את שפתה.
קחו את המרגריטה שלכם ותמצאו לעצמכם חדר - קוקטיילים הפר דרייר
לפתיחה:
הלכנו על ׳קלאמרי אלה הפלנצ׳ה׳ (23 ש״ח במקום 55) עם אננס ועגבניות שרי, שהיה צלוי כהלכה ומתובל נכון, בעדינות ובמידה טובה של לימון, לצדו לקחנו עוד מנה מהים - סביצ׳ה מדריד (29 ש״ח במקום 58) ממוסר ים עם בצל מוחמץ, גבינת טולום, כוסברה וצ׳ילי - מנה קלילה ונחמדה, ולמרות שבדרך כלל אני לא אוהב ששמים לי גבינה בסיבצ׳ה - פה זה עבד לא רע בכלל.
קלמרי על הפלנצ'ה, צלם Ovlac
פר דרייר, סביצ'ה מדריד, צלם Ovlac
עיקריות:
בעיקריות כבר יותר השתוללנו עם כמה מנות מתוך התפריט - ריזוטו קארי ירוק (36 ש״ח, במקום 72) עם פטריות, תרד, צ׳ילי ופלפלים צלויים. מנה טובה, חמה ומנחמת וגם לא כבדה מדי. הטעם של הפטריות ועשבי התיבול היה עמוק ודומיננטי, רק הפלפלים היו די מיותרים ולא הוסיפו דבר, מלבד מרקם חורג וורטיבות שלא תואמים למנה.
ריזוטו תרד - מנה טובה וטעימה, אבל אפשר לוותר על הפלפלים. צילום: Ovlac
עוד הזמנו מנה של ׳נקניקיות דה לוקס׳ (49 ש״ח, במקום 98), שהתגלתה כמנה היסטרית שאפילו רק בשבילה שווה לחזור לכאן פעם אחר פעם - על הצלחת נחו להן שלושה סוגים של נקניקיות תוצרת בית - צ׳וריסו פיקנטית ועסיסית, נקניקיית צ׳דר ונקניקיה שוויצרית מגולגלת לספירלה גדולה ויפה.
והטעם? אלוהים אדירים. כל כך טעים, עשוי מושלם ומסעיר. פינוק אמיתי. את המנה של הנקניקיות ליוו שוקרוט (מאכל צרפתי מסורתי שעשוי מכרוב כבוש שמבושל עם נקניקים ותפוחי אדמה) ופירה עדין תוצרת בית - זו מנה שאתם פשוט חייבים לנסות.
נקניקיות דה לוקס - מנה ששווה לחזור בשבילה. צילום: Ovlac
וכדי לא להישאר רעבים, הזמנו מתוך תפריט הספיישלים גם את הניוקי ברוטב סלק ושמנת (על מנות הספיישלים אין 50% הנחה), ופה חברים, אני שמח לומר שמצאתי את אחת ממנות הניוקי הכי טובה שאכלתי אי פעם, כולל באיטליה ובלא מעט מסעדות איטלקיות בארץ ובעולם.
הפרטנרית שלי לארוחה השביעה אותי שלא אשתמש בדימוי הקולנרי השחוק ״כמו לאכול ענן״, אז דווקא בגלל זה, אני מתעקש - זה היה כמו לאכול ענן. לא שאי פעם אכלתי עננים, וגם לא נראה לי שבכלל אפשר לאכול ענן, אבל הניוקי הזה היה פשוט אוורירי ונמס כמו... כמו ענן!
הרוטב, היה בצבע סגול עדין ובהיר וחוץ מאפונת הגינה שמלבד תרומתה האסתטית המוערכת, היתה מיותרת לגמרי, הכל היה מדהים.
ניוקי סלק אלוהי בפר דרייר. צילום: ליאת בל סומר
לקינוח
לקחנו את המלבי הביתי (30 ש״ח) שהיה גם הוא מצוין, ואת הקרם בורלה (36 ש״ח) שהיה טעים בדיוק כמו שקרם בורלה טוב צריך להיות.
מלבי ביתי בפר דרייר, צלם Ovlac
שורה תחתונה
׳פר דרייר׳ היא פנינה קטנה וסודית המסתתרת ומחכה לכם במתחם נגה. נצלו את שעות הקסם של אחרי הצהריים הקיציים כדי לקפוץ לשם וליהנות מהגינה היפה, מהאווירה הנעימה והנינוחה, מהאוכל שעשוי ביד בוטחת ונדיבה בטעמים ובצבעים, מאיזה קוקטייל טוב, ובעיקר ממחירים שיגרמו לכם להרגיש, ולו לרגע, כאילו שאתם חיים במדינה נורמלית ושפויה לחלוטין.
ציון במדד ויטרינה: 9.2
׳פר דרייר׳ (אגב, פירוש השם הוא ׳מאחורה׳)
איפה: בת עמי 7, תל אביב- יפו (ליד תיאטרון גשר)
מתי: יום א' - יום ה' 01:00 - 08:00, יום ו' ושבת 01:00 - 09:00
Happy Hour: יום א'- ה' 16:00-19:00 - כל תפריט האוכל לא כולל ספיישלים וקינוחים) ב 50% הנחה!
מטבח: איטלקי, צרפתי ים תיכוני מתקדם
מחירים: סבירים (המנה הכי יקרה בתפריט עולה 118 ש״ח), אבל ממש שווים בהאפי האוור
חנייה: יש חניונים באזור וברחובות הקטנים מסביב
ויש גם: בראנץ׳ מפנק בשישי ושבת
טלפון: 03-6292111
לאתר המסעדה >>