לפעמים מתעלל בנו הדמיון באכזריות. כך זה בענייני אהבה, רעיונות וארצות.
אנחנו אוהבים רעיון, עד כדי כך שמצטייר בעינינו כהיפה והטוב ברעיונות, אך לאחר שהוא מתגשם - אין הוא דומה כלל לעצמו, ואפילו נעשה טינופת ממש.
או, למשל, אנחנו אוהבים אדם כל כך עד שלבסוף איננו מסוגלים עוד לשאת אותו, כי לעולם אין הוא האדם הנכון. הפער בין המצוי לרצוי מביא לכדי תחושת החמצה, תסכול. ואלה מעצימים את החרדות והכאוס הפנימי. אנחנו רוצים לטפל ברגשות האלה – אך ללא הועיל.
ואז מגיע אסף צפור ועושה סדר בבלגן (שלעיתים הוא עצמו יצר), ודי לנו ברגעים כאלה כדי שנחוש כי החיים מקיימים את כל הבטחותיהם וכי אסור לפקפק בכך.
בספרו החדש "מעטפת הלב", צפור יוצר דמויות ומרכיב אותן באופן כזה שהקורא – בין אם מוצא עמן מכנה משותף או לאו- נקשר למחשבותיהן, להתבוננות שלהן על העולם. התובנות שלהן לא בהכרח יתקבלו על דעת הקורא, אך תודות להתכתבות התמידית עם המציאות והמודעות- נוצרת הרמוניה של הבנה, של קרבה. ומכאן, שאפשר לקבוע שלמרות אי הסדר והבלגן הפנימי -יש בספר הזה עדינות.
הספר מורכב מארבע תמונות, ארבעה סיפורי אהבה הנשזרים לרומן אחד, כשבכל תמונה הדמויות משתנות, והדבר היחידי שנותר קבוע הוא השם שלהן. כלומר, כל אפיזודה בתורה מציגה את הדמויות בכובע אחר; פעם בתור בחורה מתבגרת ומלאת תעוזה, ופעם כאשה בגיל המעבר אפופת פחדים וחסרת בטחון. נער מתבגר המחפש לאהוב ולהתרגש הופך לגבר מבולבל בגיל העמידה. וכך גם מיקום העלילה, היחסים והדינמיקה ביניהן. שיח שהיה קליל והתפרש כפלירטוט נעשה לחדגוני ומאופק. לילה תל אביבי טיפוסי משנה עורו לשבוע ארוך בסין.
אסף צפור. צילום: שרון ברקת
צפור משחק ברגש; מקצין בתמונה אחת את החיבה שגיבשנו כלפי הדמויות, או לחלופין- הופך אותה לבלתי נסבלת וחסרת צבע מוכר. רגע אחד ממלא את הקורא באמפתיה והבנה למעשים ולמניעים של הדמות, בעוד שבבא הקורא מוצא עצמו אחוז אמוק בכל הנוגע להתנהלות שלה. העולם שהקורא מדמיין בהתאם לעלילה משתנה ללא היכר. אבל זה בסדר. זה נפלא, זה אמיתי. כיוון שאלו הם חיינו; חסרי אחיזה. משתנים, דינמיים, לא קבועים. וגם אנחנו. מלאי מסכות וכובעים.
פעם בוחרים באיפוק ובמוסר, ולעיתים מחליטים ומנסים להתנער מהם, רוצים לאפשר לעצמנו להיות אחרים, חופשיים יותר. מאושרים.
אסף צפור בוחר לדבר, להציף. אין סודות אצלו, אין מחסומים ואין שקרים. על הכל מותר לדבר, על הכל מותר לקרוא, ולא כי הכל מותר, אלא כי לכל דבר יש מקום. צריך רק ליצור את הסדר.
וגם הפעם השכיל צפור להוכיח לקוראים כי אין לאדם דבר עגום יותר מלהיות הוא ורק הוא, יצירה פעוטה שהיא תולדת הנסיבות. וכמה שיש לתעב כל מה שנעשה אחת ולתמיד, שלא משתנה, שמסרב לקחת חלק בדינמיות של החיים.
תקראו את הספר. תאפשרו למילים שבו לטפל בכם. ותעבירו את התחושה הזו הלאה.
מחיר:64 שח
מספר עמודים: 319
הוצאת ספרים: זמורה ביתן
ניתן להשיג ב: צומת ספרים וסטימצקי
ציון במדד ויטרינה: 8.0