חיפוש

שכנים - סרט סטלנים משפחתי

סת' רוגן בקומדיית נעורים עם טוויסט בוגר, הפעם בדמות האב שלשם שינוי צריך הוא להתמודד עם חבורת בליינים פרועה

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

בסרט החדש "שכנים", שזוכה לכבוד הישראלי הגדול ביותר שסרט יכול לזכות בו - תרגום לא מתחכם ומדויק של שם הסרט, סת' רוגן מוכיח לנו שכולם חייבים להתבגר מתישהו, כי הוא כבר לא הסטלן החביב שלמדנו להכיר ולאהוב. כעת רוגן הוא אבא, עם אישה, גר בפרברים וצעירים מפריעים את מנוחתו.

בסרטו של הבמאי ניקולס סטולר שביים סרטים כמו: "קח את זה כמו גבר" ו"תביא אותו כמו גבר" ("Forgetting Sarah Marshall" ,"Get Him To The Greek") סרטים מעולים עם תרגום מצער. סת' רוגן ורוז ביירן, מגלמים זוג צעיר עם תינוקת, שעוברים לגור בבית חלומותיהם בפרברים. העלילה מסתבכת כאשר מתגלה שהשכנים החדשים שלהם הם בית אחווה, מלא בבחורים צעירים נוטפי טסטוסטורון, שבדיוק כמו בנות, רק רוצים להנות.  רוגן, שהיה אחראי לכתיבת רוב הסרטים בהם השתתף: "סופרבאד: חרמן על הזמן", "פיינאפל אקספרס", "סוף"', "שומרים על השכונה" ועוד רבים אחרים. ("Superbad", "Pineapple Express", "This Is the End", "The Watch") זנח לאחרונה את  היצירה, בשביל לקחת חלק בסרטים שמיועדים לקהל יותר מיינסטרימי. לטובתו יאמר שהוא מצליח לא לאבד את היושר האומנותי, ולא לזנוח את דמות הסטלן, שכולנו למדנו לאהוב. מצד אחד מבאס לראות את הדמות של סת' מתבגרת (בעיקר כי זה גורם לי להרגיש זקנה) אבל לפחות הוא עושה את זה עם חן מסוים. הדמות של רוז ביירן, חביבה כמה שלא תהיה, הרגישה לי לא אמינה בהרבה מקומות. הסקס-אפיל החנוני שיוצא ממנה באופן כל כך טבעי, נקבר איפשהו תחת מעטה הדמות שיודעת לקחת שליטה ועושה את זה הכי קול שהיא יכולה. פשוט לא עבד . ההפתעה הגדולה של הסרט, היה דייב פרנקו, שהיה עד כה מוכר בעיקר כאחיו הקטן של ג'יימס פרנקו. נראה שהחוש הקומי עובר במשפחה במקרה הזה - הטיימינג, ההגשה והכריזמה יצרו כמה מהרגעים הכי קורעים בסרט. זאק אפרון ששיחק את ראש האחווה החתיך והטיפש, אמנם בילה קצת יותר מדי זמן בלי חולצה (אולי מדובר ביורשו הבא של מתיו מקונהיי?) ומעט מדי זמן בלהיות מעניין, בכל זאת הצליח לעלות חיוך על פניי. בדיאלוגים עם סת' ודייב היה פינג-פונג מעולה, המוכיח שאפרון הוא לא רק פרצוף יפה. אני לא אסלח לעצמי אם לא אדבר על הצילום, מה שהכי בלט היו הסצנות שבהן מראים את המסיבות בבית האחווה. השפה של סצנות המסיבה, הזכירו לי גם בתנועה וגם בצבעוניות את הסרט "ספרינג ברייקרס". תדמיינו חדר חשוך לגמרי, מואר רק על ידי סטיקלייטים ותאורת אולטרה, מצולם בהילוך איטי עם מצלמה מרחפת. הניגודיות של החושך והצבעים הזוהרים, יוצרים קומפוזיציה מרהיבה. החלק האולי בעייתי בסרט הוא המסר הנדוש שהוא מנסה להעביר - הורות זה משהו נפלא ומספק, כל כך מספק שאתה לא תתגעגע לחייך הקודמים! יכול להיות זה הגיל שלי שמדבר, אבל אני לא מאמינה לזה לרגע אחד. לא סתם הרגעים הכי מהנים של הדמויות, הם הרגעים בהם הזוג מחליט לזנוח את הילדה ולבלות במסיבה גדושת סמים ואלוהוכול, יחד עם הצעירים. הסרט מצליח להביא איתו מספר לא מצומצם של רגעים קומיים מצוינים, ויוצר מין ז'אנר חדש של קומדיית נעורים כמעט משפחתית. למרות ההתבגרות של רוגן, עדיין אחלה סרט לראות. אותי בכל אופן הוא הצליח להצחיק. ארה"ב (2014) Neighbours שפה: אנגלית, תרגום לעברית אורך: 96 דקות ז'אנר: קומדיה במאי: ניקולס סטולר שחקנים: סת' רוגן, רוז ביירן, זאק אפרון ודייב פרנקו תסריטאים: אנדרו ג'. קוהן, ברנדן או'בריאן ציון במדד ויטרינה: 7.76 לצפייה בטריילר:
עוד ב-חדש בקולנוע:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.