גנגסטה ראפ. ווסט קוסט, איסטקוסט. הוד.הומיס. כן, בעברית זה נראה זוועה ונשמע זוועה. ההיכרות הצנומה שלי עם ז'אנר המוזיקה השחורה בכלל ואומנות הראפ בפרט התחיל במותו (כך אומרים) של הראפר טופאק, והמשיכה לעוד בערך שנה נוספת בגיל תיכון במעמד לבישת מכנסי "באגי" ונעילת נעלי "טימברלנד".
היה גם ליין "שחור" במועדון ה"וירוס" ז"ל, ולמיטיבי הלכת המסיבות ה"אמיתיות" במועדון ה"סווטו" (אם זיכרוני אינו מטעה אותי) ברח' הירקון. עד כדי כך הייתי (ועודני) חנונית. בכלל, לא הרגשתי שיש לי זכות לגשת לטריטוריה המגניבה הזאת כי בעצם אין בי גרם "מגניב". בכל מקרה, התרגשתי מההזמנה לסרט Straight outta Compton המבוסס על סיפורה של להקת "N.W.A"- בעברית (מגוחכת, שוב) זה ראשי תיבות ל"כושים עם גישה"; וניצלתי את הזמן עד להקרנה בלימוד ושקידה רציניים על דור המייסדים של המוזיקה השחורה בארה"ב, המייסדים, הזרמים, הזמרים והמפיקים וכמובן מלחמת שני החופים, והכנופיות המקומיות.
למרות זאת, אני עדיין מרגישה שאין לי באמת מושג לגבי התרבות והמוזיקה הזאת ואני מרגישה חשש קל לכתוב עליה, החששות החריפו לאחר שקראתי האשמות מארגוני נשים על הבעת זעם כלפי המיזוגניה בטקסטים של הלהקה ובהצגת סגנון החיים המחפצן נשים בסרט. החלטתי לשפוט בעצמי.
מחפצנים או אמיתיים? מתוך הסרט. צילום: יח"צ
הסרט מגולל את סיפור עלייתה ונפילתה של הלהקה על חבריה המוכשרים: אריק רייט (המכונהEazy-E), אייס קיוב, ד"ר דרה, DJ Yella, וMC Ren. הסרט בויים ע"י הבמאי האפרו-אמריקאי פ. גרי גריי, ("הג'וב האיטלקי"," אזרח שומר חוק" ועוד המון קליפים) ועל מפיקיו נמנם אייס קיוב וד"ר דרה. תחילת הסיפור בקומפטון, קליפורניה, ב- 1987. Eazy-E סוחר בסמים ובנשק למחייתו, אייס קיוב כותב מילים במחברת, וד"ר דרה עוזב את בית אמו בבושת פנים לאחר שהחמיץ ראיון עבודה.
המציאות הקשה של הקהילה השחורה באמריקה מפתיעה אותי, זה פשוט יותר לסובב את הראש ולא לראות מציאות כזו או פשוט סתם לשכוח ממנה. כן, החבורה הזאת מגיעה מאותם המקומות הזנוחים והכואבים של אמריקה ויוצאת למאבק על הקול שלהם כנגד הממסד הלבן. השיר "Fuck tha Police" באחד מרגעי השיא של הסרט, בהופעה בדטרויט, שואג את הקול של האפליה והדיכוי וסוחף אחריו את המעריצים במחאת ענק אלימה כנגד סתימת הפיות. אפרופו סתימת פיות, חשבתי לעצמי ישראל 2015, האומנם? ומה לגבי אותה מיזוגניה מדוברת? בסרט, הנשים הקרובות להם הן האור בחייהם של הגיבורים, ד"ר דרה ללא אמו לא היה מגיע לכלום והנחמה בחייו (ובמותו) של Eazy-E היא לא הכסף אלא אהבה.
נכון, יש סמים, עירום, ומסיבות סקס, אבל לא שום דבר שחורג מאוד מגבולות הטלוויזיה הסטנדרטית- סקסיטית- מחפצנת שלנו. הטקסטים ביטאו את השפה והמחאה של הלהקה, ולי באופן אישי לא הפריע לשמוע את הבוטות שלהם, על פני ייצוגים אחרים של מיזוגניה מעודנת או אמנותית כביכול, כמו למשל בסרטיו של לארס פון טרייר.
שורה תחתונה:
הסרט Straight outta Compton, מהודק וסוחף, ההצצה לסיפור המרתק הזה היה מבחינתי תענוג . אמנם, החלק השני של הסרט מכיל קצת סחיטה רגשית, ובכלל אני מאמינה שהוא מפלטר ומעדן לא מעט את מעשיהם של החבר'ה האלה, אבל באתי בכדי לראות סרט עלילתי, על תרבות מוזיקלית שמעמידה מאבק ראוי ועל הניצחון של הכישרונות הגדולים האלה כנגד כל הסיכויים. פייר התרגשתי. פייר נהניתי.
ציון בסולם ויטרינה: 9.4
צפו בטריילר:
מתי: החל
איפה: בבתי הקולנוע של גלובוס ברחבי הארץ
בימוי: פ. גארי גריי
שחקנים: קורי ג'קסון, ג'ייסון מיטשל
אורך: 147 דקות ז'אנר: דרמה, מוזיקה, סיפור אמיתי
ייצור: ארצות הברית 2015
סיווג הורים: הצפייה מתחת לגיל 17 מותרת רק בליווי הורה