אנו אוהבים לחשוב על עצמנו כיצורים רציונליים, כאלה שמקבלים החלטות בהתאם לשיקול דעת ובחינת החלופות השונות. אך האמת היא שגם בקרב יצורים תבוניים כמונו, קיימות לא מעט הטיות פסיכולוגיות שמתערבות בתהליך קבלת ההחלטות שלנו, לא פעם גם בלי שנשים לב לכך.
על ההטיות הללו ניתן ללמוד מחוקרים כגון ריצ'רד ת'אלר, זוכה פרס נובל לכלכלה ב-2017, ודניאל כהנמן, שזכה באותו פרס ב-2002. ת'אלר וכהנמן פיתחו את תחום הכלכלה ההתנהגותית, והם מבקשים להסביר כיצד הטיות פסיכולוגיות משפיעות עלינו בקבלת החלטות שיש להן משמעות פיננסית, למשל בכל הנוגע לניהול תיק השקעות. אז מהן אותן הטיות, מה עומד מאחוריהן – וכיצד הן עלולות לפגוע בתיק שלנו? על כך בכתבה שלפניכם.
היקשרות רגשית להשקעה
אחד המונחים עליהם מדבר ת'אלר הוא אפקט הבעלות (Endowment Bias), הגורמת לנו לייחס למשהו שנמצא ברשותנו ערך גבוה יותר ממחיר השוק שלו. בהשקעות, משקיע שלמד את השוק והשקיע זמן ומאמץ רבים בבחירת החברה או החברות שבהן הוא משקיע, עשוי לחוש כי ערך המניה הנוכחי לא משקף את הפוטנציאל האמיתי שלה, ויעדיף להמשיך להחזיק בה גם כשהיא יורדת רק כי הוא מתקשה להיפרד ממניה שהשקיע בה זמן וכסף. הסכנה ברורה – הפסד כספי, שעלול להחמיר עקב אי היכולת לצאת מההשקעה בזמן.
הפחד להפסיד גדול מהרצון להרוויח
על פי תיאוריית הערך שפיתחו כהנמן ושותפו עמוס טברסקי ז"ל, בני האדם מייחסים משקל גדול יותר להפסד מאשר לרווח, ופועלים בהתאם: האדם הממוצע יעדיף לצמצם ככל האפשר את הסיכון להפסד, גם אם הדבר בא על חשבון הסיכוי להרוויח. בתיק ההשקעות, המשמעות היא שרבים מעדיפים לדבוק במניות סולידיות, גם אם התשואה נמוכה, ונמנעים מהשקעות נועזות יותר שפוטנציאל הרווח שלהן גבוה יותר.
הרגשות מערפלים את שיקול הדעת
בני אדם אינם מכונות – וגם כאשר הם מקבלים החלטה בנושא שאמור להיות הקר והרציונלי מכולם, כסף, הם מתקשים מאוד להדחיק את רגשותיהם. יום קשה בעבודה, חרדה וכעס יכולים להתערב בשיקול הדעת שלנו, כאשר לרוב, תחושות קשות יגרמו לנו להיות דפנסיביים או אימפולסיביים, ואולי גם להתעלם ממידע חשוב באשר להשקעה.
הטיית ביטחון היתר
הידעתם: רוב האנשים חושבים שהם נהגים טובים יותר מהממוצע, דוגמה מובהקת לתופעת ביטחון היתר. אנחנו נוטים להרגיש שאנחנו טובים יותר מאחרים, והדבר נכון גם בהשקעות; לא פעם, הבעיה אינה נובעת מכך שיש דברים שאנחנו לא יודעים – אלא מכך שאיננו מודעים לבורות שלנו.
ביטחון גדול מדי ביכולתנו כמשקיעים והימנעות מהתייעצות או אישוש של תחושות כאלו ואחרות, עלול להוביל לקבלת החלטות מוטעות. הבעיה היא שלפעמים, עד שנסכים להודות בטעות, המחיר שלה כבר יהיה גבוה, אבל עדיף מאוחר מלעולם לא.
הפחד הוא יועץ גרוע
הזכרנו קודם את שנאת ההפסד, שהיא חלק מהטבע האנושי; בהקשר דומה ניתן לדבר גם על פחד – שלא פעם גורם לנו לעשות טעויות השקעה קשות. כשהשווקים נופלים באפקט דומינו, וכולם מנסים לברוח, תחושת הפחד היא טבעית ומובנת; אך היא עלולה להשכיח מאיתנו את העובדה שהשוק הוא מחזורי ונוטה לתקן את עצמו לטווח הרחוק. מי שמוכר בזמן נפילה בצורה אוטומטית, מפסיד את הסכום שכבר השקיע – ומפספס את ההזדמנות להרוויח מהעלייה שתגיע.
למה בעצם אנחנו משקיעים?
ישנן תקופות שבהן ניהול תיק השקעות הופך לחלק מהטרנד הנוכחי: כאשר עצות השקעה לא רק מופיעות בעיתונים, אלא ניתן לשמוע אותן גם מנהג המונית, שסוחר במניות בשעות הפנאי ומספר על תוספת הכנסה נאה, או מהשכנה שמספרת איך הגיס שלה התעשר בזכות העובדה שזיהה מניה טובה במיוחד. באווירה כזו, מי שנשאר מחוץ למעגל עלול להרגיש החמצה. אך האם זו אכן סיבה טובה להשקיע במניה מסויימת? לא בטוח.
אז מה עושים?
לכולנו יש הטיות פסיכולוגיות – והן חזקות הרבה יותר כאשר מדובר בכסף האישי שלנו. ניהול תיק בעזרת מנהל תיקים מוסמך, בעל ידע וניסיון נרחבים בשוק ההון, יבטיח קבלת החלטות רציונלית ושקולה הרבה יותר; בעוד שאם נמשיך לנהל את התיק בעצמנו, אנו עלולים ליפול במלכודת של תחושות בטן ורגשות שונים שמערפלים את שיקול הדעת שלנו. בין אם מדובר בתיק השקעות קטן או גדול, ההפסד כתוצאה מההטיות יכול להיות משמעותי.