כיום, כאשר אנו רוצים מוצרים מסויימים אנו מקליקים באמזון או אלי אקספרס ומקבלים אותם בתוך מספר ימים בשילוח אווירי. מעניין להביט אחור ולגלות איך התחיל בעצם היצוא של מוצרים וסחורות שיוצרו במדינה אחת והועברו למדינה אחרת? לעתים, היה מדובר בסחורה חקלאית שתנאי האקלים באזור מסוים לא אפשרו לגדלה, פעמים אחרות היה מדובר במחצב טבעי שנמצא במדינה אחרת או בכח עבודה מיומן שלמד כיצד להפיק מוצר אחד מאחר. כיצד הכל התחיל?
במקרא מוזכרת פעולת היצוא כאשר מוזכרים סוחרים שהעבירו סחורה בין כנען (הלא היא מדינת ישראל) למצרים. לאחר מכן מוזכרות אבני חן ותבלינים שנסחרו עם תרשיש ועם שבא ועץ שעשה את דרכו מלבנון לחירם.
יש אומרים כי השינוי המהותי שאפשר לייבא כמות גדולה של סחורות ממדינה למדינה היה ביות שתי בהמות המשא שאנו רואים נושאות סחורה עד היום בחלקים שונים בעולם – הגמל, החמור והסוס. כאשר בעלי חיים אלה בויתו וניתן היה להשתמש בהם הן לתנועה שוטפת ממדינה למדינה במהירות רבה והן לנשיאה של עשרות קילוגרמים של סחורה, היצוא בעולם החל להתפתח.
דרך המשי
רומא וסין גילו את הקסם שבסחורות העוברות בין המדינות. במיוחד בד המשי שדרך יצורו היתה נחשבת לסוד במשך תקופה ארוכה. מסלולים שעברו בערבות ארוכות וחצו מדינות בקווקז או במרכז אסיה היו הנתיבים של הסוחרים שהעזו ועברו עם סחורתם מרחק של חודשים ארוכים על מנת למכרה במדינות בהן היא נחשבת לנדירה במיוחד.
מדוע דווקא משי?
באותה התקופה, מעניין לגלות, חשבו הרומאים כי המשי היה מופק מעצים. השמועה שעברה היא שהסינים פתחו טכניקה להרטיב את העץ ולסרק אותו עד שיהיה עשוי מחוטים עדינים מהם ניתן לרקום את הבד העדין. רק שנים רבות לאחר מכן גילו שני נזירים סיניים את הסוד – המשי מורכב למעשה מגולמיהם של תולעים שאוהבות לאכול את עצי התות. לכן, רק תולעים אלה יוכלו לייצר את הבד המרהיב והיקר שהפך לאהוב כל כך על בנות העשירים. בתקופה זו, במקום להסתפק ביבוא הבדים החלו לנסות לייבא גם את התולעת המסתורית.
דרך הענבר
במצרים ורומא העתיקה סחורה אחרת משכה את עינן של בנות האצולה – הענבר העשוי משרף עצים שהתקשה וצבע הדבש שלו שמש בתכשיטים יקרים. הסוחרים שהגיעו מצפון אירופה עשו את דרכם לוינה ולרומא. עם השנים כאשר התגלה כי האבן גם משמשת להפקת אנרגיה וחום היא קיבלה תפקיד נוסף והפכה להיות מבוקשת אף יותר. הענבר שימש כאבן אהובה עוד מהימים שבהם תות ענך אמון שלט במצריים ועד היום.
המסלולים השונים שעבר הענבר עם השנים יצרו מגוון מסלולי תיירות נפוצים בין מצרים לרומא ועוד מסלולים דרך המדינות הבלטיות.
היצוא כיום
כיום, חלק בלתי נפרד מכלכלתן של מדינות רבות מבוסס על היצוא של מוצרים שיוצרו או גדלו במדינה. מדינת ישראל, לדוגמה - מייצאת מכשור רפואי, של כשני מיליארד דולרים בשנה, פירות וירקות בהיקף של מיליארד דולרים (כאשר אנו מייצאים את הפירות בדרך כלל כרכז), רכיבים אלקטרוניים וכן מוצרי קוסמטיקה ותרופות. ליכולת לייצא מוצרים מעבר לים בזכות הסכמי סחר עם מדינות רבות תפקיד מפתח בשמירה על היציבות הכלכלית של ישראל ומדי שנה אנו רואים עליה בהיקף היצוא של מוצרים רבים.
לסיכום, עוד מהתקופות העתיקות שלפני אלפי שנים אנו עדים לחשיבות הגבוהה שהיתה לקשרי הסחר בין המדינות ולאפשרות לנייד סחורות ממדינה למדינה. כיום, כאשר כמעט לכל מדינה מוצרים ייחודיים משלה (כמו הקפה הקולומביאני או פירות ההדר הישראלים) אותם היא יכולה להציע במחיר אטרקטיבי למדינות מעבר לים, היצוא מהווה חלק ניכר מהיציבות הכלכלית של מדינות אלה.