העלילה
לני הוא צעיר פוחז בן 30, שנראה שלבלות, להשתעשע ולהשתכר הן המטרות היחידות שלו בחיים. אחרי שלילה אחד הוא מטביע מתוך שכרות את מכונית הספורט שלו בבריכת ביתו של אביו הקרדיולוג, האב קץ בתעלולים של בנו ומאלץ את לני לטפל בפציינט שלו - דויד, נער בן 15, הסובל ממום מולד וסופני בלב.
הסרט מציג את מערכת היחסים הייחודית, המרגשת והמצחיקה שנוצרת בין לני לדויד, כאשר במרכזה ישנם הניגוד ההיסטרי בין שתי הדמויות הקיצוניות האלה, האיום הקבוע מפני התקף של דויד שעלול להרוג אותו בכל רגע ורשימה שדויד מכין עם משאלות אותן היה רוצה להגשים כל עוד הוא בחיים.
ביקורת
"לב משוגע" משתייך לסוג הסרטים שמכילים את כל המרכיבים והמניפולציות שיש בעולם שנועדו לגרום לנו לצחוק, להתרגש ואפילו לדמוע: ילד מהמם, יפה, מצחיק וגוסס, גבר מושך ואינטילגנטי שמסרב להתבגר, אב קשוח מרוחק אך אוהב, אמא חד הורית חזקה ומתוסכלת, רופאה צעירה יפה וחסרת אהבה, אהבת נעורים תמימה ומה לא? הכל בפנים ומוכן ללחוץ לנו על הנקודות הנכונות, והאמת - זה עובד, והתוצאה היא סרט חמוד, מרגש וקליל שמעביר לא רע את הזמן.
עם זאת, סרטים שבמרכזם עומדות דמויות כה קיצוניות כמו לני ודויד, לרוב נידונים מראש למיצוי מהיר של הקונספט ושל היכולת לפתח אותו עוד לפני תום המחצית הראשונה של הסרט, וגם כאן, המיצוי מגיע די מהר, והסרט, שנפתח טוב עם קצב נכון מהיר ומגניב, מתארך בהמשכו, נמרח אל תוך הבנאליות ונראה כאילו הודבק באופן גס ולא מהוקצע.
מה גם שנראה שהיוצרים של "לב משוגע" התכוונו לצור סרט צעיר וקצבי ולכן פסקול הסרט עמוס בלהיטים ובמוסיקה, אבל גם כאן נראה שהמוסיקה היא דומיננטית מדי, מובילה מדי והרבה פעמים חסרת הקשר אמתי לסרט, קצת כמו להאזין לגלגל"צ. השיא של הליקוי הזה מגיע בסצנת הסיום המרגשת של הסרט שדי הפריעה לי להאזין לשיר "הללויה" שנוגן ברקע.
שורה תחתונה
"לב משוגע" הוא סרט חמוד, קליל, מצחיק ומרגש שכדאי וכיף לראות, רק קחו בחשבון שמדובר במוצר קולנועי מיינסטרימי, מיופיף, שטחי ודי צפוי.
ציון במדד ויטרינה: 7.2
בימוי: מארק רותמונד Marc Rothemund
תסריט: מאגי פרן Maggie Peren
על פי ספרו של לארס אמנד Lars Amend