אין חצי הריון

כמיטב הקלישאות, ואם לצטט את צ'כוב: "אקדח המופיע במערכה הראשונה שעתיד לירות במערכה השלישית", כך גם האקספוזיציה במחזה "היריון". בעודה פוסעת מתנשפת אל הסלון, הרעימה אפי בקולה ומסבירה את האיחור בכך שילד כלשהוא הפריע לה בדרכה. לא מן הנמנע שזהו רמז מתרים להמשך העלילה, כשהמוטיבים שבו יהיו, איך לא, ילדים ומטרד.

שפע של יצירות העוסקות בפריון ובצאצאים מופץ בתרבות הישראלית לאחרונה. הסרטים "בשורות טובות" של ארז תדמור ו – 15  שנה" של יובל הדדי היו מסתבר רק הסנוניות. הקושי להרות אצל תדמור וסוגיית הילד במשפחה להט"בית מאת הדדי כמו סימנו את המטרה ואת השביל. המחזאית עדנה מזי"א והבמאי עומרי ניצן ממשיכים בקו הפורה הזה בהצגתם "היריון" העולה על בימת הקאמרי. 

על המחזה

המחזה עוסק באפי ויוני – היא הייטקיסטית מצליחה והוא פרופ' לפיזיקה בעל שם. הם מאושרים בזוגיותם נטולת הילדים. מסיבה לכבוד יום הולדתה של אפי מעמתת אותה עם אחת האורחות, דמות פטפטנית למדי, אישה הרואה את עיקר ייעודה באימהותה המשגשגת. אפי וכל השאר מלגלגים עליה, אולם אט אט נזרע במוחה של אפי הספק. בטנה הקרבה אל גיל הארבעים כמו משגרת אליה אותות ורמזים שהגיע זמנה לחוות הורות.

תשוקתה לרעיון הקורם עור וגידים מלווה את העלילה, כמו הפעולות בהן היא נוקטת על מנת להוציאו אל הפועל. חייה הנוחים עוברים תהפוכות, וככדור שלג מתגלגל הם מקרינים על יחסיה עם בעלה, שרחוק מאד מלהתלהב מכך. 

מתוך ההצגה "הריון", צילום: יח"צ הקמארי

מזי"א בתבונתה אינה מוכיחה ואינה שופטת את אפי. אלא מציגה לפנינו את מנעד התחבטויותיה, את הקשרים שהולכים ונפרמים עם סביבתה – כמו למשל רונה חברת ילדותה, גליה שותפתה לעבודה. ועידו שהוא אמנם רופא פרופ' לפוריות, אך בעבר ניהל מערכת יחסים עם אפי, על שלל המטענים הכרוכים בכך.

מזי"א וניצן ממחישים את ההתפתחות ההדרגתית של מרבית הדמויות, את ההסתייגות ממעשיה של אפי עד לאמפטיה כמעט רגשנית להקרבתה. אפי שלהם עוברת את מדורי הגיהינום, וגם אם נראה שדעתה הולכת ונטרפת עליה, היא נותרת בבסיסה סלע יצוק, המודע להשלכות החלטותיה. 

הדמויות והשחקנים

הלנה ירלובה משכנעת כגליה, היא נוקשה ושכלתנית, אך יודעת להרעיף חום בעת הצורך. כנרת לימוני שמגלמת את רונה, וג'וי ריגר בתור אחותו של יוני, הן האתנחתות הקומיות של המחזה. כמעט כל פאנץ' שלהן מלווה בצחקוקים. לימוני מודעת לנפש חברתה, וריגר אוהבת את גיסתה והן עוטפות אותה בכל התהליך המייסר.

את הפרופ' לפוריות עידו משחק עודד לאופולד, השקול, סמכותי ומקצועי, ובסתר ליבו לא התגבר על אהבת ילדותו אפי. אשתו במחזה שרי, היא השחקנית דנה מיינרט, הפתעה הגדולה. מפטפוטי הבל במסיבה על חשיבותם הנשגבת של ילדים, דמותה משתנה לקראת סוף העלילה, ומחווה יוצאת דופן שהיא מפגינה כלפי אפי מותירה את הצופים שמוטי לסת.

יוני הוא הבעל המסור ומיכה סלקטר מפליא לגלם אותו. על אף שאינו שותף לרצונה של רעייתו, הוא תומך בה כמיטב יכולתו. משקף עבורה את סדקי השפיות וההיגיון שלעיתים נעלמים ממנה וחרף הדילמה שתעמיד את נישואיהם במבחן הוא מתפקד כהלכה.

מעל הכל זוהי שעתה הענקית של שחקנית האופי מיה דגן. היא חודרת לנעליה של אפי בכל ניואנס. הטוטאליות הווירטואוזית שלה, בשילוב יכולותיה הקומיות הם בית ספר למשחק עבור כל שחקן, ועבורינו הצופים. היא מעצבנת ומעוררת חמלה בעת ובעונה אחת, יוצקת לאפי את מרכיבי אישיותה, ומפיחה בה אנושיות הנעה בין קטבים. 

שורה תחתונה

מתוך ההצגה "הריון", צילום: יח"צ הקמארי

האם תצליח אפי במשימתה ? האם הלאות והמהמורות בדרך ירפו את ידיה, או שמא יעצימו את נחישותה ? הצגה חכמה ומומלצת, שאינה עושה הנחות ונהנית לערער על קביעות ומושגי יסוד קמעיים, שהן היוצרים והן השחקנים לא יציידו אתכם בסופו בסימני קריאה חד משמעיים. 

תאטרון הקמארי, שדרות שאול המלך, תל אביב. 
לתוכניה ולפירוט ההצגות, כאן >>