כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים
האם שמתם לב, שבטקסט המסורתי של ההגדה, אותו אנו קוראים בכל שנה בליל הסדר, אותו טקסט שאמרו אבותינו וסבינו לפני מאות שנים, נעדרות הנשים לחלוטין? האם הן לא סבלו בשעבוד מצרים? לא צעדו בחרבה כשים סוף נקרע? לא היו שותפות מלאות לנס?
טליה מרים גולן, מחברת "והגדת לבתך", אשת חינוך ובעלת תואר שני במיגדר, שמה לב להיעדרן של הנשים מסיפור ההגדה, וראתה חובה להנכיחן מחדש. בהגדה שמפארת את פועלן של נשים מרשימות לאורך ההיסטוריה היהודית, (מתקופת התלמוד ועד ימי הציונות) היא מקשרת את סיפור ההגדה עם גורלן ומעשיהן.
בהגדת והגדת לבתך, נחשפים חייהן של נשים שפעלו בתחומים שונים ומגוונים, שיצרו וחידשו והעזו, אך קולן הושתק, פועלן לא הונצח ועבודתן לא נחשפה. רובן לא מפורסמות או ידועות. נשים שכתבו עליהן רק מעט. לא קראו בשמן רחוב או כיכר או בית ספר. אין חוק על שמן ולא ספר, אך הן פעלו וחידשו ונאבקו ושלמו מחיר יקר על התעוזה ועל האומץ להיות אחרות .
בהגדה של מרום גולן נמצא קשת מגוונת של נשים: מאשת לוט ועד הנרייטה סאלד. הגדה זו משיבה לאשת לוט את כבודה. אשת לוט, (שלא רבים יודעים ששמה היה עידית), הביטה לאחור ברחמים, על בנותיה שנשארו בסדום ולא יצאו עימה. בטובלנו ירקות במי מלח, אנו טועמים גם את דמעותיה המלוחות בהשקיפה לאחור בכאב על בני עירה ההולכים וכלים באש ובגופרית.
הנרייטה סאלד, פעילה ציונית, ממייסדות ארגון הנשים "הדסה" בחרה לומר בעצמה קדיש על אימה.
בנוסף נתוודע לסיפוריהן של:
יעל בן-דב-לוחמת הלח"י, דינה אברמוביץ'-ספרנית בגטו וילנה, יהודית נסיהו-פרידמן-סוכנת המוסד שהשתתפה בלכידת אייכמן, אסתר שפירא-הגננת העברייה הראשונה, רג'ינה יונס-הרבה האורתודוכסית הראשונה, ברכה גורן-הטרקטוריסטית הראשונה, רחל מרקובסקי-הטייסת העבריה הראשונה, טוראי אסתר ארדיטי-מעוטרת הצל"ש הראשונה, רוז'ה רובוטה-חברת מחתרת אושוויץ'-בירקנאו, רחל כגן-חברה בכנסת הראשונה ויו"ר ויצ"ו ישראל, שלומית פלאום לבית לוריא-התרמילאית הראשונה להודו, הרבנית אסנת ברזאני-ראש ישיבה, נשים פוסקות הלכה, יהודית קפלן הראשונה שציינה את בת המצווה שלה בעלייה לתורה, ועוד.
הטקסט המקורי של ההגדה נשמר במלואו, כשלצד עמודי ההגדה מובאים קטעי פרשנות ותוספות ייחודיות.
כיצד בנויה ההגדה?
הושקעה מחשבה רבה בעיצובו של הספר. הגרפיקה משרתת את תוכן ההגדה השוזר ישן עם חדש, נשי עם גברי, מסורת עם חידוש.
בהיפוך מכוון, טקסט ההגדה המסורתי מופיע על קלף בתוך מסגרת פרחים (הקשר נשי). ממולו הטקסט החדשני מופיע ללא מסגרת, בעימוד המאזכר דף תלמוד (הקשר גברי).
טליה מרים גולן, ילידת ירושלים, שנת 1963. נשואה ואם לשישה בנים. מתגוררת בישוב מעורב לדתיים וחילוניים-תקוע שבמדבר יהודה. חוקרת, לומדת ומרצה בתחום המגדר. בעלת תואר שני בחינוך והוראה ונמצאת בתהליך של לימודי מחקר לקראת תואר שלישי בתחום המגדר, באוניברסיטת בן-גוריון. עוסקת בחינוך, טיפול, הוראה ועבודה עם אוכלוסיות מוחלשות. מנהלת יחידה להתפתחות הילד. מומחית ללקויי למידה ובעלת קליניקה פרטית להוראה מתקנת. מתנדבת בעמותת 'חיבוק ראשון' (עם תינוקות חולים שננטשו בבתי חולים). מתנחלת, שומרת שבת בלי שביס, המאמינה בערכי ההומניזם כבסיס לחיינו. מאמינה כי את המסורת צריך לשמר, אך רוצה בכל מאודה לשנות סדרי בראשית ולתת לנשים את המקום המגיע להן בהיסטוריה ובהווה.
הסיפור שמאחורי כתיבת הספר
הרעיון לכתיבת ההגדה נולד לפני כ-15 שנה, כשהמחברת ערכה לראשונה סדר פסח לבד עם אימה ובניה, לאחר שהתגרשה מבעלה ואביה נפטר. עריכת הסדר הוטלה עליה. היא הבינה שבערב זה היא רוצה שהיא ובניה יתחברו לכך שגם נשים היו חלק מסיפור יציאת מצרים, ושלאורך כל דורות המורשת היהודית, נשים הובילו תהליכים והיו שותפות מלאות לעשייה הדתית והחברתית.
הוצאה לאור: סטימצקי
מספר עמודים: 119
מחיר: 79 ש"ח