כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים
להבדיל ממה שקשה לומר על הרבה דברים בחיינו, למוסיקה יש את היכולת הנדירה להתישן טוב ולהפוך לקלסיקה ויש מלודיות שיישארו לנצח בתודעה הקולקטיבית, וזאת ללא כל קשר, טבעי כמה שיהיה, עם ההצלחה המסחרית.
בניגוד לרוח תחרויות השירה ותוכניות הריאליטי המופרזות של ימינו, לא כל שיר יכול להתחדש. הוא צריך להוכיח את עצמו קודם, לעבור תהליך ארוך ולחצות את הזמן כך שישאר נכון, רלונטי. יש מספיק אנשים שידונו על מה צריך להיות מוגדר סטנדרט מוסיקלי, ומה שלא עובר את הסף, אך classics של "she and him" לא מנסה לקחת אותנו לשם, אלא לעניין עצמו של אינטרפרטציית השירים.
עד לתחילת שנות השישים, לא היה נדיר לראות שתי גרסאות של אותו השיר מתערבבים במצעדים, וכשהרוק העמיד את מחבר השירים במרכז ההכרה, כל נושא שירי "הכיסוי" נחשב כתרגיל קטן, מחווה, אופורטוניזם או עצלות. "She and him" הם זוג מהשמיים שכל שלושת האלבומי אולפן הראשונים שלהם מציירים בדיוק את אותה האווירה הפשוטה והתמימה של פעם, רק שב classics זה נעשה באופן מסודר ומחושב מאוד - חג המולד מחייב.
הנטייה לכיוון הקנטרי, ה soul והג'אז מובהקת בבחירת השירים, ושנות ה 50,30 ו 70 הן גדושות בלהיטים נצחיים, חממה של ממש לסגנונות אילו, כך שהקושי להכין רשימה מכבדת הוא רב. רומנטיקה היא מילת המפתח בכל רצף השירים, והדואט האגדי בין לואיס אמרסטונג לאלה פיטצראלד ב 'would you like to take a walk' יחד עם התקווה העצובה שב 'it's not for me to say' מלווים אותנו לסרט קולנוע שחור לבן כשהדמות הראשית Zooey Deschanel, ממלאת את המסך הגדול בחן ומתיקות. היא, שחקנית קולנוע, מצאה את "הוא", M-ward, המלטף בקולו כבר שנים את המיקרופון בשיריו המלנכוליים, וביחד "היא והוא" מצליחים תמיד להשאיר מקום למשחק שבמוסיקה.וכאשר Zooey מטיילת לה משיר לשיר, הוא כאן מלווה, עונה ולפעמים גם מוביל כמו בחידוש של She, שבו היא נמצאת בדיוק מאחוריו, תומכת.
ההרמוניה ביניהם מצלצלת כל כך נעים, שההפקה החדשה - וזאת לאחר קפיצה ללייבל גדול יותר - בעיקר מעצימה אותם בעוד כ 20 נגנים ואורזת לנו את מתנת החג, כמו שבחנות אופנת וינטאג' ידועה.
"classics" מלא בלחישות כלי הקשה, קטעי גיטרה אווריריים ותזמור כינורות מהסרטים. ב This Girl’s in Love With You - הגרסה הנשית ללהיט של Herb Alpert - הלכו והתקרבו למקור עם כלי נשיפה דומיננטיים, אך לקחו את העיבוד למקום מרענן וג'אזי, תרגיל שלפעמים מתגלה כמסוכן. ובאופן דומה לא פחדו להתנסות עם Teach Me Tonight, והצליחו ליישן את הלהיט מ 1954 בהרמוניות קוליות של "הווו" ו"האאא" והקצב הסווינג "דאבל טיים" משנות ה30. אבל אין מקום לטעויות,עם Unchained melody - המוכר בארץ לפחות כמו lollipop של ה chordettes בזכות "אלכס חולה אהבה"- ההחלטה היא למתוח את הגבול ולהפוך את השיר לרוח רפאים. עם הרמוניות שירה רדופות היוצאות מתוך מנהרה וגיטרה אחת בלבד, התוצאה הסופית משכנעת ועומדת באתגר.
שיתוף הפעולה של השניים מציב את האלבום במקום מחמיא ונכון. הוצאה "קלאסית" של הזוג, שמזכיר את היופי של הזמן והשפעתו על יצירה מוסיקלית.
ציון במדד ויטרינה : 7.0
האזינו לאלבום המלא:
_