חיפוש

תערוכה חדשה-"רוק בשחור"

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים
נדמה כי תרבות המועדונים שהתפתחה ובלטה היטב בעשורים האחרונים במדינתנו הקטנה, הלכה ודעכה עם התגברותם של פיגועי הטרור הגדולים באינתיפדה השנייה בתחילת העשור הקודם. אך תערוכת צילומים חדשה ("רוק בשחור") שנפתחת החודש במוזיאון ארץ ישראל חוזרת לימי הזוהר של תרבות המועדונים בשנות ה-80 ה"עליזות" ומזכירה כי לאותם מועדונים היה תפקיד בשמירה על סוג של יציבות בתקופה ביטחונית מתוחה. נשמע מוכר? תערוכת הצילומים החדשה אשר נפתחת ב-4 בספטמבר, מאפשרת לקהל המבקרים (שחלקו בילה באותם מועדונים וחלקו רק נולד) הצצה מרעננת ובמידה מסויימת גם מפוכחת על תרבות המועדונים בשנות ה-80, אשר שימשו עוגן יציב עבור אותם צעירים שחיפשו מקום מפלט מהמציאות הסוערת ששררה במדינה. התערוכה ממחישה היטב את רוח התקופה ואת האווירה שהתקיימה באותם מועדונים ( ונדמה כי אין כמו הימים הסוערים במדינה בכדי לפתוח את התערוכה הזו). בתחילת שנות השמונים (בתקופה נטולת סמארטפונים, פייסבוק, טוויטר, סיקרט ואפליקציות דומות) כאשר הדרכים היחידות להכיר אנשים היו במפגשים במועדונים או דרך מודעות בעיתונים, נפתחו שני מועדונים בולטים: הפינגוין וקולנוע דן. אלו המועדונים בהם מתמקדת תערוכת הצילומים הנוכחית. הצלמת שעומדת מאחורי התיעוד של הבליינים היא מירי דוידוביץ אשר העניקה זווית ייחודית לתרבות המועדונים כפי שהתקיימה באותה תקופה. צילומיה של דוידוביץ מתמקדים וממחישים היטב את שפת הגוף, הלבוש, האביזרים והאיפור של התקופה לצד סגנון החיים של הבליינים במועדונים בתחילת שנות השמונים. סגנונה הישיר של דויבוביץ ניכר היטב בצילומיה: היא נהגה לצלם בפלאש בוהק וחזק ויצרה לא פעם צילומים חזקים, לא מתחנפים שלעיתים לא צולמו בפוקוס (אלמנט היוצר אפקט של ניכור). התערוכה המרתקת כוללת כ-70 צילומים המשקפים את רגעי השיא של תרבות המועדונים כפי שצמחה בארצנו הקטנטונת בימיה הראשונים של מלחמת לבנון הראשונה. חלק מהצילומים הוזמנו על ידי עיתונים שפעלו באותה תקופה (כמו למשל "חדשות", "מוניטין", "ווליום" ו"העיר") על מנת ליצור כתבות דוקומנטריות בזמן אמת. סצנת המועדונים בשנות השמונים החלה להתפתח בחורף 1982, אשר במהלכו מועדון "הפינגוין" הפך לאחד ממקומות הבילוי המרכזיים בחיי הלילה של העיר ללא הפסקה-תל אביב. המועדון הצליח לסחוף אליו מגוון ייחודי של צעירים שמצד אחד האזינו למוסיקה של הגל החדש והושפעו ממנה מבחינה אופנתית (לפתע פאנקיסטים רבים השתלטו על רחבות הריקודים של המועדונים) ומצד שני מצאו במועדונים עיר מקלט מפני המציאות הלא יציבה שציפתה להם בחוץ. בעקבות הצלחת ה"פינגוין" נפתחו בהמשך גם "הליקויד" ו"קולנוע דן". סצנת המועדונים שהלכה וצברה תאוצה, התפתחה במקביל גם בלונדון, ברלין וניו יורק ונוצרה תחושה כי מתפתחת תופעה תרבותית אוניברסלית (אשר בכל מדינה מקבלת את נקודת המבט הייחודית המותאמת לתרבות המקומית). בהתאם לכך, נדמה כי נוצר צירוף מקרים מסויים בין פתיחת המועדונים בשנת 1982 לבין האווירה הציבורית הכללית שהעידה היטב כי מלחמת לבנון לא זכתה לקונצנזוס בקרב הציבור. ואכן, שנותיה הראשונות של שנות השמונים במאה הקודמת (שבמהלכן התרחשה סערה ביטחונית וכלכלית כאשר האינפלציה הלכה ודהרה, דבר שהדגיש את חוסר היציבות הכלכלי והביטחוני שהשפיע לא מעט על הצעירים ששאלו שאלות על העתיד) הובילו את הצעירים השייכים לדור ה-x לרדוף אחר העגמומיות והגותיקה, פעולה שהמחישה עד כמה הייאוש מהמציאות הלא מאוזנת השפיעה על האוכלוסיה הצעירה. הצעירים שגילו עניין בתרבות הגותית והגיעו לעיתים קרובות למועדון "הפינגוין", התאימו את עצמם לאווירה של המקום: הגיעו בלבוש שחור משולב בדי תחרה ומלמלה (בהשראת התקופה הויקטוריאנית) כאשר במרבית המקרים הם היו מאופרים באיפור לבן וחיוור בהשראת סרטי אימה. מעבר להשפעה על סגנון אופנתי, במהלך שנות השמונים היה שינוי במוסיקה שניתן היה לשמוע במועדונים.המוסיקה הלועזית חילחלה יותר ויותר לפלייליסט (הטענה בזמנו הייתה שעדיף לשיר באנגלית, כי לא מעט האמינו שרוק ופאנק לא ניתן לשיר בעברית-טענה שהופרכה עם השנים) באותם שנים היה רצון לרענן את רשימות ההשמעה הקבועות והצפויות שכללו עד אז בעיקרן בוגרי להקות צבאיות ולעסוק פחות בנושאים לאומיים. באופן מפתיע, למוסיקה של ה"גל החדש" הייתה השפעה על יצירת סגנון ריקוד ייחודי בלתי נשכח: ריקוד שנקרא בכינוי לא רשמי "ריקוד הקירות". מאחר והקצב החדש לא התאים לסגנון ריקוד קיים, רקדני המועדונים בחרו לבטא ניכור ולבטא קור זה אל זה ולחלל בו פיזזו; זה התבטא בכך שפניהם פנו אל עבר הקירות שהקיפו את רחבת הריקודים. מדובר באמירה מפתיעה המבטאת את יחס הצעירים למקום ולמציאות בה הם חיים: מדובר במדינה שהמצב הביטחוני אינו יציב ולא פעם הצעירים חשו כי הקיר במועדון הוא אחד הדברים היציבים ביותר בחייהם, ולשם כך רצו לשמר ואף להעצים את החוויה (יוצאים למועדונים לעיתים קרובות, מבטאים אורח חיים משולח רסן). כך, ככל ששנות השמונים התקדמו הסתבר עד כמה המוסיקה של "הגל החדש" והאופנה של המועדונים השפיעו על חיי הלילה ועל התבססות הפאנק והרוק בסצנת המוסיקה המקומית. 8.6 במדד ויטרינה מתי: בין ה-04 בספטמבר 2014 עד 28 בפברואר 2015; ימים ראשון עד רביעי 10:00-16:00,חמישי 10:00-20:00, שישי 10:00 עד 14:00, שבת 10:00-16:00 איפה: מוזיאון ארץ ישראל, רחוב חיים לבנון 2, תל אביב כמה: מבוגר 48 ש"ח תושב תל אביב 38 ש"ח סטודנט/חייל 32 ש"ח אזרח ותיק 24 ש"ח ילד עד גיל 18 ללא תשלום
עוד ב-אמנות:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.