חיפוש

רצח בשבת בערב

דינמיקה קיצבית, השתתפות הקהל בחוייה דרך מסכי הסמארטפון, כניסה לחדרי החקירות. ומי יודע, אולי גם יתגלה הרוצח?

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

אז החדשות הטובות ובכן הן שהרוצח מהברנוער נתפס. הוא הודה במעשה, גולל את נסיבות האירוע, והפרשה המדממת שהתרחשה כמעט לפני 14 שנים באה אל פתרונה. זאת אומרת, היא באה אל פתרונה האמנותי, כשהרוצח מתוודה בתחנת המשטרה שהיא אולם ההאנגר בתיאטרון תמונע.

 

האחד באוגוסט 2009 גבה שלושה קורבנות אדם ברצח המתועב שהתרחש במועדון הברנוער בת"א, במוצ"ש ההוא במרתף אגודת הלהט"ב. חמוש רעול פנים נכנס אל המקום, ריסס בנשק לכל עבר והותיר קורבנות בנפש, וצלקות שלא הגלידו מאז. למען הדיוק העובדתי – במציאות הוא לא באמת נתפס, וזהותו וזהות השתלשלות המקרה נותרו בגדר תעלומה.

 

ולוואקום הזה חדרו הצגות תיאטרון, סרטי קולנוע שעסקו בנסיבות הפרשה. "תיק פתוח – רצח במועדון הטרנספר" שיצרו מתן בן-עמי ורם גואטה, כשהאחרון גם ביים, היא הצגה חדשה העוסקת בנושא. ת"א הועתקה לירושלים, הברנוער הסב את שמו למועדון טרנסים/ות מחתרתי, אולם קווי העלילה נותרו נאמנים למקור. אנו נחשפים לצמד חוקרי המשטרה דולב מזרחי וסתיו לוי – הוא קצין חקירות ותיק שניהל את התיק במשך במשך שש שנים ללא הצלחה, כשברקע מרחפות שמועות על שחיתות מצידו, והיא חוקרת צעירה שממונה על התיק במקומו, כשנחישותה ועקשנותה לבדוק כיווני חקירה אחרים מניעים את עלילת המחזה – כשהם מתוודעים זה לזו. מדובר במשחק מוחות שהוא לא פחות ממרתק, כזה ששואב אותך לתוככיו ומאלץ אותך ליטול בו חלק אף בניגוד לרצונך. 


בן-עמי וגואטה שגם משחקים בהצגה שירטטו עבורנו תרשים זרימה קולח, כשבמהלכו הצופים הופכים בעל כורחם לשותפים לפיענוח. זה קורה הודות למיזם החדשני בו בזמן שמתגלה ראייה או תפנית עלילתית בחדרי החקירות, כל משתתף מקבל הודעת ווטסאפ למכשיר הסמארטפון האישי שלו, בוחן אותו תוך כדי האירועים, וחש אוטומטית שהוא נוכח שם. פעם נהגו לקרוא לזה "להיות זבוב על הקיר", וכיום בזכות הטכנולוגיה המתקדמת נכנה זאת "דיגיטציה משתתפת". משה מטאייב מגיע אל המשטרה, כשהוא חמוש במידע מפליל אודות הרוצח. לדבריו הוא ידע זאת אך בשל אילוצים שעתידים להתברר הוא העדיף להחריש. הוא מתחיל להיפתח אט אט, רוכש את אמונם של צמד החוקרים (לא מיד, ובטח שלא בלי ספקות בקשר למניעיו).

 

הוא הופך לסוג של איש סודם, שמאיר עבורם פינות נידחות בהן לא פסעו. מי שבקיא בפרשה האמיתית יודע קרוב לוודאי על אותה תפנית שכמעט הפלילה את אחד החשודים, ואלמלא תושייתו של חוקר עיקש לבדוק את ההודעות שהוא סימס לחברו, ייתכן כי הדבר היה מסתיים בהרשעה ובתיק סגור. למזלו ההתכתבויות נחשפו, הוא יצא לחופשי, ומחול השדים המשיך לפזז. התיק הפתוח מתכתב עם האינצידנט המרושע ההוא, אך לא אחד לאחד. 

 

עד מרכזי, שני אחים המוכרים למשטרה, ובעל מועדון שרלטן הם הדמויות המרצדות לפנינו ולעינינו בשעה וחצי המותחת והחולפת ביעף. לא מומלץ למצמץ בהצגה המופלאה הזאת, כל שבריר שנייה נכנס נתון מפתיע, כל רגע הקערה מתהפכת לכיוונו של חשוד אחר, ובעיקר הדינמיקה. איזו דינמיקה מסחררת !!!! זה מתחיל בדיאלוגים הקצביים, ממשיך עם קולות הווטסאפ התכופים, והכל צבוע בשנינות, במושחזות, במשחק המוחות הפסיכולוגי שסופו יותיר אתכם פעורי פה ושמוטי לסתות.

 

כל שבעת השחקנים מבצעים פה תפקידים לעילא לעילא. אורי מחרז בתור רז מטאייב האח של העד המרכזי מפציע למספר דקות יקרות מפז. עדותו בסוף המחזה היא בעלת משקל מכריע. יוני גבורה – שגם אחראי על המוזיקה הדרמטית – מגלם את אלירן אבוסביתאן אחד האחים החשודים, נכנס לנעלי העבריין בצורה משכנעת ומזירת אימה. שחף קהלני בתפקיד אבי ביטן בעל המועדון המדובר מהפנט במשחקו. הוא נשלף מחייו הנינוחים אל חדרי החקירות המאיימים, ושם במלאכת מחשבת כל מעטה ההגנה שלו מתקלף. מאדם זחוח וזקוף קומה הוא הופך לשבר כלי, שחרד מרגע הגילוי. ביטן החושף טפח ומסתיר טפחיים יגרום לכם באופן מעוות למדי לחוש אמביוולנטיות לדמותו.

 

 צמד היוצרים הם צידי המתרס, הם הניצים, הם החברים הטובים לשעבר שיד הגורל הפכה אותם לאוייבים, וכל שביב מידע עלול להמיט את חורבנם. מתן בן-עמי כמשה מטאייב הוא זיקית. מצליח להערים במניפולציות על הסובבים אותו, אך אישיותו המורכבת מתחילה לקרום עור וגידים, וגרסתו מעוררת תהיות. לצידו רם גואטה כיחיאל אבוסביתאן הוא החשוד העיקרי, המיידי והאמת היא שגם זה שהייתם רוצים שיופלל. כל הווייתו משדרת חשד, שפת גופו, חירופיו וגידופיו לכל עבר, מבטו המאיים – הכל זועק "אני אשם". האם נכון הדבר?

 

ומעל כולם זוהי תצוגת תכלית של שניים. תחנת המשטרה וחדרי החקירות הם מבצרם, וזוג החוקרים הבלתי נלאה הם היהלום שבכתר המחזה.הסקאלי והמאלדר הישראלים.  אריאל יגן כרפ"ק דולב מזרחי הוא גבר גבר. מראהו המסוקס, הליכתו הבוטחת ותשובותיו השחצניות המחצינים אדנות ובעלות, נראה בתחילה כקריקטורה על הבלש היודע-כל. גדולתה של היצירה היא להנכיח את עקבות האכילס שלו, להוריד אותו ממרומי האולימפוס בו היה נתון, ולהנחיתו אל קרקע המציאות.

 

ושם הוא פוגש את הנמסיס שלו – סתיו לוי. השחקנית שירן בוחניק (האישה היחידה בעלילה) עושה ביה"ס הן לשותף זכר האלפא שלה, והן לכל מי שנקרה על דרכה. דמותה הצנומה ומבטה התמים ושוחר הטוב לכאורה עומדים בסתירה למבנה אישיותה השוצף, זאת שהולכת נגד כל מוסכמה, שלא מטייחת, שבודקת ביסודיות, כשלנגד עיניה ניצבת מטרה אחת ויחידה – פענוח התיק וסתימת הגולל על חרושת השמועות והחשדות של אותו רצח שפל. לוי ומזרחי ישתפו פעולה ( מרצון או בלית ברירה ), יניחו את מאבקי האגו בצד, וכאמור ייגעו בגביע הקדוש ובתהילת הפיצוח. בוחניק ויגן הראו לנו מהו תיאטרון, ומהי דבקות במטרה, וכיצד כל ניואנס וקריצת עין אגבית הם נדבך נוסף בדרך לפיתרון.

 

רצח במועדון הטרנספר מגיע אל סיומו, אך במציאות למרבה הצער רצח הברנוער עוד לוט בערפל. חסד ענק עשו עבורנו היוצרים והשחקנים, כשמיקמו אותנו אל מעבר לקיר המראה בחדרי החקירות, ושירות מופלא העניק לנו תיאטרון תמונע, שמיום ליום מתחדד כאופציה האמנותית החתרנית, החכמה והבלתי מתפשרת על המונח הנקרא "אמנות אמיתית וצרופה". אל תחמיצו את ההצגה הקשה הבועטת והחשובה הזאת!

 

נ.ב.

למי שיצליח לספור כמה פעמים נאמרו במחזה צירופי המילים "בן זונה", "בן שרמוטה" ו – "קוקסינל" מובטח פרס: סופ"ש זוגי בחברת הרוצח בתא הכלא.
 

 

צילום: אילן זכרוב

 

 

הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.