רוק ישראלי מפעם

אלבום חדש לשלומי ברכה, שמגיע לאחר המתנה ארוכה, מעיף את הזיכרון בגעגוע לתקופה האנרכיסטית שהיתה בישראל אי שם בניינטיז. ייתכן משום שברכה הוא אחד ממייסדיה הנאמנים. במין אסטרליות קוסמית הוא מקפיץ אותנו בזמן ומביא לנו נשיקה חמה משם, עם גיטרות עשירות ומפנקות והפקה הדוקה ועכשווית.

קח את שנות ה-90

באלבום החדש, "מאדים ומחוויר" מלודיות שפורטות בדיוק על רוח התקופה ההיא. תקופה בלתי מתפשרת ובלתי מתחנחנת, כשהיה מותר לשיר על הכל ולא היה צורך להגיד משהו מסוים מ"האב הרוחני", שגידל את רוב ילידי שנות ה-70 וה-80 פה בישראל, הן כחבר להקת משינה והן לימים גם כמורה לדורות שלמים של גיטריסטים בארץ. הוא האיש שהביא לנו את הלהיטים הנצחיים כמו רכבת לילה לקהיר, אופטיקאי מדופלם, התווכחה איתו שעות ועוד רבים אחרים. הוא שיתף פעולה עם אמנים גדולים כמו פורטיס, עם האלבום המשותף "רץ על הקצה" שיצא בסוף שנות ה-90, והוא גם זה שהפיק את אלבום הקאלט "מי רצח את אגנתה פאלסקוג" של נושאי המגבעת ואת "רוץ ילד" המצוין של כנסיית השכל. עם אלבומו החדש חוזר ברכה לקדמת הבמה, לאחר ששחרר כמה סינגלים מצוינים ומלאי הבטחה כמו לך לשם, דרקון, ומאדים ומחוויר. וזה נשמע טוב, ממש טוב, מדויק ובשל.

לקרוע את השקט

על ההפקה המוזיקלית אחראי לא אחר מאשר עופר מאירי, מטביע החותם העמוק של המוזיקה הישראלית, ששיתף פעולה והפיק לאמנים רבים כמו דנה ברגר, אביב גפן, דורי בן זאב, מטרופולין, עופרה חזה וענקים אחרים. את אלבום הסולו הראשון של מאירי, "צ'אפלין צ'ארלי", שיצא ב-2003 וזכה לביקורות משובחות, הפיק ברכה יחד עם שחר אבן צור. גם את האלבום החדש של ברכה הביקורות כבר משבחות מכל עבר. השיר שהכי בולט עד כה לטעמי הוא לך לשם. כבר מאלפית השנייה הראשונה, הוא קורע את השקט עם ריף גיטרות דיסטורשני מדויק וחזק. השיער שלי עף אחורה והדם הוטס כחשמל בתוך הוורידים. אנחה. ברינג איט און! אין ספק שהאיש יודע מה הוא עושה.