לאחר הביקור המוצלח בשנה שעברה של חוזרת להקתה של פינה באוש לישראל והפעם עם יצירת המופת האירונית ופורצת הדרך "ציפורנים" אותה יצרה באוש בשנת 1984 כ-5 שנים לפני נפילת חומת ברלין.
"ציפורנים" היא מעבודותיה החשובות של פינה באוש, מאלה שהפכו אותה משנות ה-70 ועד היום לדמות פולחן בסצנת המחול הבינלאומית. היצירה קיבלה את שמה מאלפי פרחי הציפורן הפרושים על הבמה ויוצרים מחזה נפלא ומסקרן, כשהם ועומדים בשורות קטנות ומסודרות בעיצוב החלל הרומנטי של המעצב פיטר פבסט אתו שיתפה פעולה.
"כאשר התחלתי לעשות כוריאוגרפיות, אף פעם לא חשבתי על זה ככוריאוגרפיה אלא כעל הבעת רגשות" (פינה באוש)
"פינה באוש הראתה לנו דרך אחרת להתגבר על הפחדים שלנו ולא להרגיש עוד כלואים בגופנו. (וים ונדרס)
"פינה באוש המציאה מחדש את המחול...היא קטגוריית מחול ייחודית משל עצמה" (וויליאם פורסייט)
מה שמניע אנשים
היצירה שחררה אנרגיה דרמטית שלא נראתה לפני כן מעולם לצד התייחסות לרגשות המהותיים ביותר של בני האדם כאל נקודת מוצא – פחדים וצרכים, משאלות ותשוקות. כל זה לצלילי מוסיקה של גרשווין, ארמסטרונג, קטעים מתוך רביעיית המיתרים מס' 14 של שוברט ועוד. להבחנה בין מוסיקה קלאסית "רצינית", לבין "מוסיקה פופולרית", לא היתה כל משמעות בעיניה של פינה באוש. כל מוסיקה זכתה לאותה חשיבות כל עוד ביטאה רגשות אמיתיים כמו שאמרה: "לא מעניין אותי איך אנשים נעים, אלא מה מניע אותם".
מקבץ של התרחשויות אקראיות מהחיים
ב"ציפורנים" נחשף מערך של "איורים" שלכאורה לא קשורים זה לזה ובאיטיות נארגים יחד בקשרים רגשיים. בדומה להתרחשויות האקראיות בחיים, הרקדנים מציגים סצנות שחוברו יחד באופן אקראי והן זולגות זו לתוך זו ומוסיפות עושר וריאליזם ליצירה. הם מניחים את כסאותיהם ויושבים, מאזינים למוסיקה קלאסית, אדם צועד קדימה ומבצע את שירו של גרשווין "האיש אותו אוהב" תוך כדי איות השיר בשפת הסימנים יחד עם הפסקול המנגן. גברים מזנקים בשמלות שופעות, גברים בחליפות כהות עם כלבים אלזסיים מגיעים אף הם. יש בדיקות דרכונים, הרקדנים מצווים לפעול באופנים משפילים לפני שיותר להם להמשיך.
התנהגות חייתית
באוש חוקרת בעבודה זו את הכוח ואת ההתיחסות של אלו שמשתמשים ומנצלים אותו כמו גם שואלת על אפשרות לאהבה בעולם זה בו אנו חיים בין ילד והורה, בני זוג, אפילו שחקנים וקהל. במקום כלשהו, רקדנית חשופת חזה אוחזת באקורדיון, זוג שופך עפר זה על ראשה של זו, אשה מקלפת תפוחי אדמה, אשה אחרת מואכלת בכוח, גברים צוללים עם ראשיהם לתוך ערימת בצלים קצוצים, אחרים מזנקים מפיגומים לתוך קירות בנויים מקופסאות קרטון, יש עוד ועוד סטירות ועוד ועוד התנהגות חייתית.
לעתים הרקדנים /שחקנים פונים ישירות אל הקהל: רקדנית מנסה למשוך את תשומת ליבם של חבריה המנסים לקפוץ מגובה רב ולהזהירם מפני אסון אפשרי, הם מתעלמים ממנה והיא פונה לקהל לעזרה בתחנונים היסטריים ופותחת בתרגיל אינטראקטיבי לחיבוק הקהל.
מרבד הפרחים עליו ובתוכו רוקדים הרקדנים נידון להימעך ולהידרס תחת רגליהם באותו אופן בו הם עצמם יימחצו כשיאולצו לפעול במגוון אופנים משפילים. מכיון שהיצירה נוצרה 5 שנים לפני נפילת חומת ברלין, התרחשויות מעין אלה היו מוכרות היטב לפינה באוש.
"ציפורנים" הוא סיפור על אהבה. לאהוב ולהיות נאהב. כמו כל כך הרבה עבודות אחרות של פינה באוש זו חקירת יחסי אנוש ואופיים האקראי של החיים, נושאים נצחיים ובלתי פתורים וכמו שאמרה: "מה שאני רוצה ומנסה לעשות, זה למצוא שפה לחיים".
מורשת עולמית
פינה באוש מתה מוות חטוף, ביולי 2009, חמישה ימים בלבד לאחר שאובחנה כחולה בסרטן. אולם להקתה ממשיכה בנחישות ובהצלחה לשאת את מורשתה אל העתיד. באותה השנה נוסדה "קרן פינה באוש" בוופרטאל, כדי לשמר את המורשת האמנותית של פינה באוש. המייסדים וחברי הנהלת הקרן הם רונלד קיי, בן זוגה האחרון של פינה, ובנם סלומון באוש המכהן גם כיו"ר חבר הנאמנים ומנכ"ל הקרן.
נוכחותה הכל-עולמית של הלהקה הפכה את תאטרון מחול וופרטאל למותג גלובלי ראשון בתחום אמנות הבמה – מוערך, אהוב ומהולל, בתמימות דעים חוצת תרבויות נדירה, בזכייה בפרסים יוקרתיים מיפן, ארה"ב ומכל רחבי אירופה.
רקדניה של פינה נשארו בלהקה לאורך שנים. דומיניק מרסי ורוברט שטרום כיהנו כמנהלים אמנותיים משותפים בין השנים 2009 – 2013. כיום, דור חדש החל למלא את שורות הלהקה לצד הרקדנים שזכו לעבוד עם פינה באוש.
פינה באוש - ציפורנים
מתי: חמישי 17/10/2019 20:00, שישי 18/10/2019 13:00, שבת 19/10/2019 20:00, שני /10/2019 20:00, שלישי 22/10/2019 20:00, רביעי 23/10/2019 20:00
איפה: בית האופרה - ע״ש שלמה להט (ציץ'), ת״א
כרטיסים: 03-6927777
