חיפוש

פורשים כנף בקיסריה

גם תנאי הפתיחה הלא אופטימליים של קיסריה לא הפריעו למופע "שבעה פסנתרי כנף" למלא את האמפי עד אפס מקום. בלוליינות קרקסית מלהטטים גיל שוחט, פסנתרניו ואורחיו במגוון סגנונות מוזיקליים. התוצאה מענגת במיוחד

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

מאז הפעם הראשונה שביקרתי בקיסריה יש בי רגשות מעורבים לגבי האמפיתיאטרון הזה. היה זה במופע הקצב של "Stomp" בתחילת שנות התשעים, עוד לפני תולדות מיומנה ודומיה, וזכורה לי היטב התחושה שלא מדובר במגרש הפרטי שלהם. המוזיקה המזרחית שבקעה מאולם האירועים הסמוך, ורעש גלי הים, הצליחו להשתלב היטב ברשרוש המטאטאים והנקישות על הפחים של חברי הלהקה, שכמעט ויצאו מריכוז על הבמה. מצד שני, זכורות לי גם היטב הופעות בלתי נשכחות במקום של משינה, תיסלם, שלמה ארצי ואביב גפן. העוצמה של המבנה ההיסטורי העצום אל מול זו של הים, האווירה המחשמלת, הנסיעה מחוץ לעיר שמעניקה תחושה חווייתית של "משהו אחר", ובדרך כלל הופעות ששוות את המאמץ והמחיר, הופכות את אמפי קיסריה לראוי בהחלט. מנגד, הישיבה הבלתי נסבלת של האחד ליטרלי על ברכי השני, הסאונד שמתפזר בחלל ואינו מתאים לכל הופעה, הלחות הפסיכית, הפקקים הבלתי נסבלים בכניסה וביציאה, עלולים להפוך את החוויה למענגת פחות. לכן, כששמעתי שהמופע "שבעה פסנתרי כנף" מגיע לראשונה לקיסריה, חששתי שאתאכזב - לא בגלל המופע עצמו, שקוצר שבחים לרוב ושכל מי שסובב אותי לחש לי באוזן "אתה חייב ללכת לראות", אלא כי התנאים בקיסריה לאו דווקא מתאימים לסוג כזה של מופע. מצד שני, נחמד לדעת שהקהל בארץ מתבגר ומבשיל למופעים מוזיקליים שדורשים קצת יותר מלרקוד ולמחוא כפיים. ולראיה - אמפי קיסריה, שהוא סוג של סמל סטטוס, היה מלא עד אפס מקום.

לא רק לחובבי מוזיקה קלאסית

את "שבעה פסנתרי כנף", או בשמו המלא "7 פסנתרי כנף, במה אחת +", הגה המלחין והפסנתרן גיל שוחט, המשמש כמעבד והמנהל המוזיקלי של המופע, וגם מנחה את הערב. איתו מופיעים הפסנתרנים לאוניד פטשקה, עמרי מור, ויקטור סטניסלבסקי, טל סמנון ומיכאל זרצקל, מחוזקים ברמי קליינשטיין ושלמה גרוניך שגם מבצעים משיריהם, והסופרן דניאלה לוגסי. הקונספט פשוט: ערב רב של סגנונות מוזיקליים מלווים בפסנתר/ים בלבד - מוזיקה ישראלית מכל התקופות, שירים מאופרות ומחזות זמר ידועים, קלאסיקות ג'אז ובלוז, וכמובן נגיעות של מוזיקה קלאסית סטייל באך ורחמנינוב. את כל אלו אורז שוחט במארז ידידותי וקל לעיכול, גם עבור מי שפסנתרים בואכה מוזיקה קלאסית אינם כוס התה שלו. בעקבות הצלחת המופע, שעלה בבכורה עוד ב-2015, החל שוחט בסיבוב הופעות ברחבי הארץ, כאשר בכל מופע מגיחים אורחים חדשים-ותיקים, המעניקים למופע צבע שונה. האורחים, שמתקבלים בהרבה כבוד על ידי המנחה-מארח, מבצעים את שיריהם בעיבודי פסנתר ייחודיים. כך נוצר מצב שגם מי שראה בעבר מופע אחד, יזכה לחוויה קצת שונה במידה וירצה לראותו שוב. בהופעה בקיסריה, שנערכה ב-25.8 השנה, התארחו מתי כספי ומרינה מקסימיליאן. "שבעה מארז ידידותי וקל לעיכול. צילום מתוך כרזת המופע  

שואו ברמה הגבוהה ביותר

השם "שבעה פסנתרי כנף" מרמז על מהות המופע, ועל הכבוד הרב שרוחש שוחט לכלי ההקשה משולב המיתרים המדהים הזה, ובכך שהוא מסוגל להחזיק לבדו מופע באורך של שעתיים וחצי ולהתאים לכל סגנון מבלי למחזר את עצמו בכל שיר. ואכן, שבעה פסנתרי כנף מוצבים בגאון על הבמה במין חצי גורן, ומסכים ענקיים מעבירים כל תנועת אצבעות וכל עווית פנים של הפסנתרנים, הברורות גם ליושבים בשורות העליונות. התהיה היחידה שהיתה לי, היא מדוע יושבים הנגנים עם הגב לקהל, ולא עם הפנים. אל תצפו לליווי של כל השביעייה בכל שיר. נהפוך הוא, את הקטעים שבהם מצטרפים כל הפסנתרנים יחדיו אפשר לספור על יד אחת, והם אכן מרשימים ביותר, אם כי הם מעטים לטעמי בכל מה שקשור לשם המחייב. רוב הקטעים מנוגנים דווקא בליווי של פסנתר אחד או שניים, ובמקרים אחרים שלושה, ארבעה ולעתים חמישה. המופע מתחיל עם "בוא" ו"צעיר לנצח" הקלילים של קליינשטיין, אולי כדי לרכך קצת את הצלילה לקטעים הכבדים יותר כביכול שיבואו אחר כך. מיד לאחר מכן מפציצה דניאלה לוגאסי עם "Time To Say Goodbye" האופראי בקול מהפנט שמצהיר - באנו לכאן כדי לתת שואו ברמה הגבוהה ביותר. ליאוניד פטשקה, אחד הפסנתרנים הוירטואוזים ביותר שפועלים כיום בארץ, מעלה את האנרגיות עם לוליינות פסנתרנית במהירות האור, כשהוא לא שוכח להפעיל את הקהל. באופן אישי, אני לא מחביבי הפעלות הקהל. נגמלתי מהן בימי האגדודו באילת כשהייתי בן 8. המוטיב הזה יחזור על עצמו גם עם שלמה גרוניך יותר מאוחר, מה שיעורר אצלי את השאלה מדוע יש מי שחושב שעצם ההפעלה שלי תשדרג לו את המופע. לא, לא מעניין אותי לשמוע דיאלוג עם הקהל הממושמע, ולא מעניין אותי לשמוע את שכניי לטריבונה שרים במקום הזמר. זה מרגיש לי מאולץ. כן מרגש אותי כשזה קורה באופן ספונטני, כששיר מוכר סוחף אותך מכל הכיוונים כשאלפי קולות שרים ביחד. אבל למה להתעסק בקטנות. הערב כאמור מלהטט בין שלל סגנונות, כשלפסנתר/ים תפקיד מפתח בעיבודים לעתים שגרתיים, ולעתים יצירתיים אשר לוקחים את הקטעים המוזיקליים למקומות מפתיעים. מעט הפריע לי שלא ניתן מספיק ביטוי לשאר הפסנתרנים המוכשרים, בקטעי סולו מוזיקליים למשל. מרינה מקסימיליאן מצטרפת עם הנוכחות הכריזמטית הבלתי נגמרת שלה ומבצעת את "מה רואות עינייך" של אסתר עופרים בסולו מסולסל שמעניק לשיר מסתוריות אוריינטלית, ולאחר מכן תצטרף אליה לוגאסי באחד הדואטים היותר חזקים בערב הזה עם ביצוע בלוזי מכשף ל"I Got Spell On you". מאוחר יותר ישירו השתיים את "Summer Time" בביצוע שבאופן אישי ישאיר אותי פעור פה, ועד עכשיו אני מחפש את הקלטת הלייב שלו ללא הצלחה. זו הגירסה היפה כשלעצמה עם לוגאסי ופטשקה:

ערב נטול סמארטפונים

אורח הכבוד של הערב הוא ללא ספק מתי כספי, שפותח רק הוא, הבמה ופסנתר עם "היא חזרה בתשובה" המצמרר. שלושה פסנתרים נוספים מצטרפים כש"לקחת את ידי בידך" מתחיל להתנגן לקול תשואות הקהל, ובאופן אישי לא הייתי מתנגד לשמוע כאן את כל השבעה, בוודאי בקטע המעבר המפורסם. כשמתי יעלה שוב לבמה, הוא ישתף פעולה עם שלמה גרוניך ב"ציור" מתוך המופע המשותף של השניים "מאחורי הצלילים" שכתבו יחד, ועם מרינה מקסימיליאן בגירסה אפלולית משהו ל"מערבה מכאן". גרוניך עצמו יפציץ עם הלהיטים "שירים פשוטים" (סופסוף כל שבעת הפסנתרנים מנגנים ביחד!), "נואיבה" המרגש ו"יש לי סימפטיה" שיחתום את המופע, לא כולל "אש על הפנים" של קליינשטיין כהדרן. המופע מקצועי ומושקע מאוד. נראה שחשבו בו על כל פרט ופרט, כולל חידושים ושינויים עבור אלו שכבר צפו בו בעבר. הוא ארוך, אבל לא יותר מדי. הוא מתרוצץ על מנעד רחב של סגנונות, אך ללא תחושה של בלגן. הוא צולל לרחמנינוב ובאך, טנגו וקלאסיקות רוסיות, ומרפד עם שירים מוכרים. שוחט עצמו מרגיש בנוח על הבמה, ודואג שכולם יהיו מרוצים ממש כמו תוכנית אירוח בפריים טיים. וגם אמפי קיסריה לשמחתי משתף פעולה ולא מעניק תחושה לא נוחה. לסיכום, מדובר בחוויה תרבותית ומוזיקלית מומלצת, הן למי שמוזיקה היא בבת עינו, והן למי שרוצה ליהנות ממופע עם עומק, אבל לא כזה שיצטרך להתאמץ בו יותר מדי. בכל זאת קיץ. ומילה לסיום: לרמי קליינשטיין, פסנתרן ומלחין מחונן, יש יצירות מופלאות ושירים מצוינים. לא ברורה לי הבחירה דווקא בשירי הפופ הקלילים והפשוטים יחסית - יפים ומוכרים ככל שיהיו - מתוך המבחר העצום שלו. ולא, התחנפות לקהל זו לא סיבה מספיק טובה. הקהל שמגיע ל"שבעה פסנתרי כנף" לא צריך שיתחנפו אליו. עובדה: בניגוד להופעות אחרות, חוץ מפה ושם בשביל איזה צילום, לא ראיתי אף אחד שקוע בסמארטפון שלו. וזו כבר בשורה מעודדת כשלעצמה.   "שבעה פסנתרי כנף" - הופעות קרובות: שישי 16.9 בפארק תמנע, חבל אילות שבת 17.9 בתיאטרון הצפון, חיפה

 

הטריילר למופע:

עוד ב-קלאסי:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.