על בלטות ושטיחים

גלריה Zemack מארחת לראשונה את האמנים ציבי גבע ופאטמה שנאן המציגים שתי תערוכות יחיד חדשות בו זמנית: "ראש בלטה" של האמן ציבי גבע, ו"מקום-שטיח" של האמנית פאטמה שנאן.

תערוכה  זו של ציבי גבע חושפת 4 עבודות שלא הוצגו בעבר אשר מספקות מבט ממוקד על פיתוחו של מוטיב הבלטה שהפך למזוהה ומרכזי בעבודתו של גבע . ציבי גבע ידוע כאמן פוליטי, יצירותיו עוסקות בנושאים חברתיים ופוליטיים המבטאים מצב חברתי ודיאלוג בין-תרבותי ובניגודיות הטבועה בקיום הישראלי-פלסטיני. עבודותיו מאופיינות בשימוש בדימויים מקומיים. העבודות המוצגות בתערוכה הנוכחית, הן פיתוחים מאוחרים של מוטיב הבלאטה, בו החל גבע לעסוק בסוף שנות ה- 80. הדימוי, ראשיתו במילה בלאטה, כשמו של מחנה הפליטים בגדה המערבית ״ראש בלאטה״. העבודות אשר מוצגות בפורמט ריבועי כשל בלטה, בעלת טקסטורה אשר מזוהה עם העיצוב הארץ ישראלי של שיכוני שנות ה70. הטקסטורה בנויה מפרגמנטים דמויי קרעים אשר נושאים בקרבן זכרון של עבודות מן העבר. אוצרת: ליאור יהל-אוהד פאטמה שנאן: מקום-שטיח זוהי תערוכתה השנייה של האמנית הצעירה אשר נולדה בכפר הדרוזי ג'וליס, בוגרת לימודי אמנות במכללת אורנים ולימודי ציור בסטודיו של אלי שמיר אשר ניכרים בסגנונה. השטיח הוא גיבור ציוריה של שנאן. לעיתים הוא מוצג לנו במיקומו הטבעי, פרושֹ בפנים הבית או מונח על מעקה המרפסת ולעיתים מנותק מהקשרו, נפרש בחוץ - פעם על מדרכת אספלט ברחוב ופעמים רבות בנוף, על אדמת הארץ.  נוכחותו חוזרת ושבה בציורים, נושא מטען של מערכת הערכים והמשמעויות אותם הוא מייצג. השטיח הוא יחידה תרבותית מרובדת ולה כמה תפקידים בציור של שנאן: פונקציה ציורית ופורמלית שמוצאת בשטיח מרכיב אורנמנטלי עשיר ומענג מבחינה חזותית; פונקציה סמלית בעלת מטען אישי המסמל את מקומו של השטיח - הבית, ובתוך כך גם את המשפחה; פונקציה סמלית בעלת מטען חברתי קולקטיבי הרואה בשטיח חפץ יומיומי שימושי או עיטורי, פריט מאפיין של הזהות והתרבות הערבית, וכן של המקומות הקדושים ובית התפילה הדרוזי, הח'לווה; פונקציה של כלי לגילוי וכיסוי במסגרתה הוא מתפקד כמי שחושף או מסתיר מידע מעיני המתבונן - כממשטר הראייה. ובכן, השטיח כיחידת שטח בגבולות הציור. אוצר: רון ברטוֹש גלריה Zemack, ה' באייר 68, תל אביב