עו"ד גירושין אסתר שלום – חוק "גישור חובה" בסכסוכי משפחה  

חוק "גישור חובה" בסכסוכי משפחה הינו הכינוי העממי שניתן לחוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה, תשע"ה-2014, אשר נכנס לתוקף ביולי 2016. מדובר בחוק שמטיל על צדדים לסכסוכים משפחתיים שונים שנוגעים בעיקרם לעצם עריכת הגירושין ולעניינים הנלווים לגירושין, את החובה לנהל הליך גישור ביניהם לפני הגשת תביעה בנושאים הללו בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, כך שרק במידה שהליך הגישור ייכשל, תהיה באפשרותם להגיש את תביעת הגירושין. 

כלומר, בעוד שבעבר, לפני חקיקת החוק וכניסתו לתוקף, בן זוג שהיה מעוניין להתגרש באופן חד צדדי היה רשאי להגיש תביעת גירושין מייד לאחר קבלת החלטתו להתגרש, כיום עליו להגיש קודם לכן בקשה ליישוב בסכסוך ולנהל הליך גישור לשם הגעה להסכם גירושין, ובכך לנסות לחסוך את הצורך בניהול התדיינות משפטית. 

עם תחילת הליך הגישור וכל עוד הוא מתנהל, הצדדים מנועים מלהגיש תביעות בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, למעט בעניינים דחופים מסוימים (ולרבות סעדים זמניים לשמירת המצב הקיים). רק אם לאחר קיום הליך הגישור יסתבר שהצדדים לא הגיעו להסכם גירושין, והם גם אינם מעוניינים להמשיך ולנהל הליך חילופי ליישוב הסכסוך ביניהם, ניתן יהיה לפנות לבית הדין/בית המשפט, ולהגיש בפניו תביעות ובקשות. 

מהם סכסוכי המשפחה שחובה לנהל בהם הליך גישור?

סכסוכי המשפחה שחלה עליהם חובת ניהול הליך הגישור מפורטים בסעיף 2 לחוק, כדלקמן:

1. ענייני נישואין וגירושין

2. יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג, ולמעט תובענה בענייני ירושה.

3. מזונות או מדור של בן זוג או של ילד, וכן מזונות או מדור של צעיר (בגיר עד גיל 21), או סכסוך בין צעיר כאמור לבין ההורה שלו או שני ההורים.

4. כל עניין שנוגע לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962, חוץ מתביעה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א-1991, שעוסק בהחזרת ילדים שנחטפו לחו"ל וצו עיכוב יציאה מהארץ לגבי ילדים חטופים.

5. אבהות או אימהות לגבי ילד, חוץ מתביעה בעניין זה שהוגשה בהסכמת הצדדים.

כיצד פותחים בהליך גישור בסכסוכי משפחה

כדי לפתוח בהליך הגישור בסכסוכי משפחה, על הצד שמעוניין בגירושין (או ביישוב עניין אחר שנלווה לגירושין) להגיש טופס בקשה ליישוב הסכסוך בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, ולשלם אגרה (בסך של 100 ש"ח, נכון לשנת 2021). יובהר כי טופס הבקשה אינו כולל טענות או עובדות כלשהן לגבי הסכסוך בין הצדדים.

לאחר הגשת טופס הבקשה, ייקבע לבני הזוג מועד לעריכת עד 4 פגישות מהו"ת ("מידע, הכרות, ותיאום") במסגרת יחידת הסיוע שליד בית הדין או בית המשפט, וזאת על מנת לסייע להם להגיע לפתרון הסכסוך ביניהם בהסכמה ודרכי שלום. הליך הפגישות הללו אינו כרוך בתשלום (מעבר לתשלום האגרה, כאמור). יש לקיים את כל הפגישות תוך 45 יום מיום הגשת הבקשה, אולם ניתן להאריך תקופה זו ב-15 יום. 

חשוב להבין שהזמנת בני הזוג לפגישת המהו"ת הראשונה שקולה להזמנתם לבית המשפט, כך שהם חייבים להתייצב אליה. לפיכך, גם אם אחד הצדדים אינו מעוניין בהליך הגישור, עליו בכל מקרה להתייצב לפגישה הראשונה, ולחתום על טופס סירוב להליך גישור זה. 

אופן ניהול פגישות המהו"ת

כאמור פגישות המהו"ת אמורות לכלול עד 4 פגישות, שבמסגרתן ינסו הצדדים לפתור את הסכסוך ביניהם בדרכי שלום וללא צורך בהגשת תביעה, וזאת בעזרת עובדי יחידת הסיוע, שכוללים עו"ד, פסיכולוגים, ועובדות סוציאליות בעלי הכשרה בגישור משפחתי וניסיון בטיפול במשפחות שנמצאות בהליכי גירושין. 

במסגרת פגישות המהו"ת, יינתן לצדדים מידע על ההליכים המשפטיים השונים שקיימים לצורך יישוב סכסוך משפחתי, וההשלכות שלהם (לרבות השלכות משפטיות, רגשיות, חברתיות וכלכליות), וכן מידע על הדרכים ליישוב הסכסוך בהסכמה ולהתמודדות עם השלכותיו, לרבות ייעוץ, גישור, טיפול משפחתי או זוגי, וגירושין בשיתוף פעולה. 

לאחר מכן תיערך היכרות עם הצדדים כדי להעריך אתם את הצרכים שלהם ושל ילדיהם, ולעזור להם לבחור את הדרך המתאימה להם ליישוב הסכסוך בהסכמה, וכן ייערך ביניהם תיאום  לצורך קביעת תוכנית מתאימה להמשך ההליך.

במידה שהליך הגישור יסתיים בהצלחה, יש להקדיש את פגישת המהו"ת האחרונה לקביעת ההסכמים בין הצדדים לגבי הגירושין והעניינים הנלווים אליהם, לרבות מזונות, קביעת משמורת ילדים וחלוקת זמני שהות. לחילופין, ניתן לתת לצדדים המלצה לפניה לגורם חלופי לצורך יישוב הסכסוך ביניהם. 

מי רשאי לנכוח בפגישות המהו"ת

פגישת המהו"ת הראשונה תיערך בנוכחות עובדי יחידת הסיוע והצדדים בלבד, ללא עו"ד מטעמם, אולם הצדדים רשאים להזמין את עוה"ד שלהם ליתר פגישות המהו"ת. בנוסף, עובדי יחידות הסיוע חייבים לתת לצדדים הזדמנות להתייעץ עם עוה"ד שלהם לפני שהם יקבלו על עצמם התחייבות משפטית כלשהיא.

עובדי יחידת הסיוע רשאים להיפגש עם שני הצדדים יחדיו או עם כל אחד מהם לחוד, והם גם רשאים להזמין לפגישות המהו"ת כל אדם אחר שיכול לסייע לפתרון הסכסוך, אם כי בכפוף להסכמת הצדדים לכך. 

סיום ניהול פגישות המהו"ת

אם הצדדים הגיעו להסכם גירושין במסגרת הליך הגישור שהתנהל ביניהם, הם רשאים לפנות לבית הדין הרבני או לפנות לבית המשפט למשפחה על מנת לתת לו תוקף של פסק דין.
אם הצדדים לא הגיעו להסכם כלשהו במסגרת הליך הגישור שהתנהל ביניהם, והם גם אינם מעוניינים לערוך הליכי גישור חילופיים, אזי הצד שהגיש את הבקשה ליישוב הסכסוך רשאי להגיש תביעה תוך 15 יום ממועד סיום תקופת עיכוב ההליכים, וזאת בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה, לפי בחירתו. 

במידה שהוא לא יעשה כן, או שהוא יגיש תביעה רק בחלק מהעניינים שנדונו בין הצדדים, רשאי הצד השני להגיש תביעה בעניינים שלא נתבעו בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה. 

האם ניתן לנהל הליך גישור פרטי במקום במסגרת יחידת הסיוע?

החוק בארץ איננו מחייב את הצדדים לערוך את הליך הגישור ביניהם רק במסגרת יחידת הסיוע, כך שבאפשרותם לערוך את ההליך גם באמצעות מגשר פרטי מטעמם (ולרבות בתשלום). לפיכך, אם הצדדים מעוניינים לפנות מיוזמתם ובאופן פרטי להליך גישור כדי להגיע להסכם גירושין, הם בהחלט רשאים לעשות זאת, וזאת מבלי שהם יצטרכו לעבור את הליך הגישור שביחידת הסיוע. 

במידה שהליך הגישור הפרטי יסתיים בהצלחה והצדדים הצליחו להגיע להסכם גירושין במסגרתו, הם יוכלו להגיש גם אותו לאישור וקבלת תוקף של פסק דין בפני בית הדין הרבני או בית המשפט לענייני משפחה.

פנו אל עורכת הדין אסתר שלום, האמונה על ניהול תיקי משפחה מורכבים ובעלת ניסיון משמעותי בייצוג שלום בית וקבלו תמיכה וייעוץ מקצועי!

יודגש כי המאמר אינו מהווה תחליף ליעוץ משפטי ובכל עניין בנושא מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הגישור גירושין.

עו״ד אסתר שלום
דרך אבא הלל 7, רמת גן, 5252204
טלפון: 052-970-6731
https://ester-law.co.il/