תכירו את רועי ויעל ישראל. רועי בן 32, יעל בת 31, והשניים נשואים עם 2 ילדים ומנהלים את סטודיו 'יעל ישראל' לשיעורי פילאטיס ויוגה בראשון לציון ביחד בשותפות מלאה כבר 3 שנים. לפני חצי שנה פתחו סניף נוסף בנס ציונה.
"אני ורועי נפגשנו בפעם הראשונה לפני 10 שנים במסיבה של חבר משותף", מספרת יעל. "דיברנו קצת ולא יצא מזה כלום. אחרי כמה חודשים ראיתי את רועי בפייסבוק, הצעתי לו חברות ולאחר התכתבות והיכרות יותר מעמיקה קבענו להיפגש כדי שהוא ילמד אותי לנגן על גיטרה. כשנפגשנו למחרת, לא נפרדנו מאז. ומיותר לציין שלא למדתי אקורד אחד בגיטרה".
אז מזוג מוזיקאים בפוטנציה הפכתם לאנשי עסקים?
יעל: "העסק נולד לפני כ-8 שנים. באותה תקופה עבדתי כפקידה אצל אמא שלי שהיה לה מכון קוסמטיקה, ובדיוק פרשתי מלימודי התואר הראשון למנהל עסקים במכללה למנהל. החלטתי ללמוד הדרכת פילאטיס. התחום הזה עניין אותי מאוד.״
״גיליתי עולם חדש ומדהים של פעילות גופנית אינטיליגנטית שעושה טוב לגוף מכל כך הרבה בחינות. לאחר סיום הקורס, אמא שלי נתנה לי שטח שהיה לא מנוצל במכון, ושם הקמתי סטודיו קטן לקבוצות קטנות. עם הזמן הגיעו יותר ויותר מתאמנות, עד שהחלטתי להעביר את השיעורים לדירה בה גרנו רועי ואני באותה תקופה".
רועי: "באותו הזמן אני הייתי בלימודי תואר ראשון בתקשורת ומנהל עסקים, כשבמקביל עבדתי ב"רשת" כעורך תוכן ומנהל מדיה חברתית במחלקת הדיגיטל. פרט לכך שהייתי צריך להיות "כלוא" בחדר בזמן שהגיעו מתאמנות הביתה ועזרתי קצת בפרסום הסטודיו, לא הייתי חלק מהעסק".
מתי הפכת לשותף פעיל?
רועי: "עוד ועוד מתאמנות הגיעו להירשם בסטודיו הקטן שבבית שלנו, עד שלא היה מקום. כשמתאמנות היו מתקשרות כדי לקבל פרטים, הגענו למצב שיעל אומרת שהסטודיו מלא ולא ניתן להירשם יותר. כשהבנתי את זה, נפל לי האסימון שיש כאן הזדמנות עסקית שאסור לנו לפספס, וכך לאחר חודשיים בלבד התפטרתי מהעבודה כמנהל שיווק, החלטנו להיות שותפים מלאים, והקמנו סטודיו חדש ומושקע בראשון לציון במרכז הקניות שבשכונת פרס נובל.
אני הייתי אחראי על כל מה שקשור לפרסום, שיווק, תפעול, ואדמיניסטרציה ויעל המשיכה להדריך בשיעורים, ולנהל את השירות ללקוחות והמכירות".

יעל ורועי ישראל - שותפים בעסק ובחיים
איך זה לעבוד ביחד כזוג?
רועי: "כשנכנסו לתוך השותפות הזאת, עשינו תיאום ציפיות מאוד ברור והחלטנו בצורה חד משמעית שאת האגו שלנו אנחנו לא מכניסים לעסק הזה. לכן עשינו הגדרות תפקיד, כך שכל צד יידע מה הדברים הנמצאים בתחום אחריותו. היום, אני יכול להגיד, בפרספקטיבה של כמעט 3 שנים אחורה, שזה הדבר הכי טוב שקרה לנו בזוגיות, חוץ מהלידה של 2 הקטנטנים שלנו".
יעל: "אני פשוט נהנית מכל רגע. רועי ואני, לפני שאנחנו בעל ואישה והורים, פשוט חברים טובים".
מה עושים כשרבים, או שאתם עצבניים אחד על השנייה? איך זה משפיע על העבודה?
רועי: "יש לנו המון חילוקי דעות, אך ברוב המוחלט של המקרים כל מה שאנחנו רואים מול העיניים זה את טובת הסטודיו. אנחנו מבינים שהדינמיקה בינינו זה הלב של הסטודיוז', ולכן אנחנו במקרים החריפים ביותר, פשוט מתמקדים בעבודה שלנו, נרגעים, ופותחים שוב את הנושא לאחר זמן מסוים, אחרי שנרגענו, ואז מדברים נטו בצורה רציונאלית".
יעל: "בסופו של דבר, כיוון שאנחנו ביחד בסירה הזאת, אנחנו מבינים שכל צד באמת ובתמים רוצה לעשות את הכי טוב שיש למען העסק, ולכן שום "ריב", או מחלוקת כזאת או אחרת, לא יכולים להעפיל על המטרה המשותפת שלנו".
לוקחים את העבודה הביתה? היא לא משתלטת לכם על החיים?
רועי: "לוקחים לגמרי. חוץ מהרגעים שאנחנו מבלים עם הילדים והמשפחה, זה החיים שלנו כל יום, בכל ימות השבוע".
הייתם ממליצים לזוגות אחרים לעבוד יחד?
רועי: "זה מאוד תלוי בסוג האנשים ובאופי הזוגיות שלהם. לנו זה בה בצורה מאוד טבעית וכמעט מושלמת עד היום, ואני מכיר זוגות נוספים עם עסקים גדולים ומצליחים שזה עובד להם באותה צורה".
יעל: "בסופו של דבר, זה מאוד תלוי ברמת הפתיחות בקשר בין בני הזוג, ביכולת לשים את האגו בצד כשצריך, ובהגדרות תפקיד מאוד ברורות לכל צד. אם יש לכם את זה - אז אני מאוד ממליצה לעשות צעד כזה".