לפני כחצי שנה, הייתה הפעם האחרונה ששמעתי בגרסה חיה את ההרכב הרוק פסיכידאלי המזרח תיכוני "אוזו בזוקה" (אורי בראונר כנרות, דני עבר, אדם שפלן ועירא רביב) וממש לפני כמה ימים, התמזל מזלי ונחת לידיי עותק מהאלבום החדש שלהם הנקרא "סימום" (ובאנגלית: 'Simoom').
יש משהו מאד טקסי בהאזנה לאלבום - אתה משתיק את הטלוויזיה או כל רעש אחר ברקע, שם את הדיסק. דממה מלאה בסקרנות מתנפצת לכל עבר, רגע לפניי שאתה לוחץ על פליי ומתמסר למוזיקה, שתמלא את חלל הבית ואת האוזניים.
הטרק הראשון "look around" פותח את האלבום עם סאונד מרוח ומתפזר של גיטרה חשמלית, המרחפת מעל קולו של אורי בראונר כנרות (UBK), עם קולות הרקע של שאר חברי הלהקה מהדהדים יחד, עם הכלים שמצטרפים ויוצרים אווירה המכניסה אותך למצב של ערפול חושים. בדרך כלל הטראק הראשון מכתיב את האווירה לכל האלבום, והאווירה הזאת מעוררת בי את התחושה שאם אעצום את עיניי חזק ואפקח אותן, אגלה שנזרקתי ישר לתוך הסצנה של הרוק והפסיכידאליה של שנות ה 60 וה 70. מיד לאחריו מגיע הטרק
"dog fight" שלא מניח לנו להישאר אדישים או קפואים במקומנו, אלא עושה חשק לזוז, ופשוט בא להזכיר לנו שמוזיקה זה לא רק עסק של מחשבה ויצירה, אלא גם פשוט כיף טהור.
יצירה שלמה
מטרק לטרק אפשר לזהות שמהלך מסוים נבנה לאורך האלבום ומוביל בסופו לקליימקס. בדרך כלל אלבומים בנויים כסיפור, המורכב מהתחלה, אמצע וסוף, אך כאן יש משחק במבנה של האלבום - כך שזה מרגיש שהסוף הוא ההתחלה. האלבום מתחיל עם שני הקטעים הראשונים בהשפעות מוזיקליות מאוחרות וממשיך בחזרה לתקופות יותר מוקדמות של ז'אנרים מוזיקליים ולמשהו שורשי יותר במובן האתני, שמהן ההרכב "אוזו בזוקה" שואב השראה.
יש פה טוויסט יפה, שכמו במצב של "סימום" שתחושת הזמן והמרחב מתערפלים ומטשטשים, כך גם עם התקדמות האלבום. אפשר להבחין בערבוב בין המקורות המאוחרים והמוקדמים המוזיקליים בין קטע לקטע, וגם להתמזגות של אלמנטים מוזיקליים שונים בתוך כל קטע.
בשלב מאד מתקדם באלבום יש מלודיות שקטות שמזכירות במקצת את התקופה של ריקודי סלואו במרחק של זרוע אחת מהשנייה ותמימות מתקתקה כמו בשיר "sugar sand". והחיבור של הדואט הווקאלי בין UBK ל
דני עבר הקלידנית, משרה אווירה כזו. או כמו שקורה במעבר החד בין השיר הזה לשיר שבא אחריו - "clouds of sorrow", כשהתיפוף מזכיר משהו שבטי, ניגונים מזרחיים פורצים ומשתלבים עם הכל ויוצרים תחושה שאתה במופע פרטי של רקדנית בטן שמהפנטת אותך בריקוד פיתוי של תנועות אגן מכשפים, וכך לרגע נדמה שהמערב והמזרח נפגשו.
אוזו בזוקה 2016 - מזרח, מערב, צפון, דרום ומרכז נפגשים.
תחושת ריחוף
בהאזנה ראשונה ורצופה לכל קטעי האלבום החדש של "אוזו בזוקה" ניתן להרגיש בשוני מהאלבום הקודם לנוכחי. פה יש יותר דגש על הצד האלקטרוני, המתורגם לצלילים גבוהים ופתוחים המעניקים תחושה של ריחוף בחלל הזה שנמצא מעל ומתחת לכל שאר המוזיקה. לעיתים הצלילים האלה עולים ומפתיעים, ולפעמים הם נבלעים ויוצרים תנועה מוזיקלית מעניינת שעל כל זה אחראית הקלידנית דני עבר –הדני. ואם זה קולו המהדהד של כנרות והנגינה של סולואים חשמליים המפתיעים בקלילות כשהם משלבים מנגינות עם מאפיינים מערביים ומזרחיים.
אל כל זה מצטרפים
עירא רביב ואדם שפלן - האנשים שאחראיים על כל הגרוב בבס ובתופים המלווים ותומכים בשאר הכלים, ובכך מנגישים למאזין את הדילוגים בין הז'אנרים המוזיקליים.
התוצאה מעניינת ומשאירה את המאזין בתחושה של מסע אוניברסלי חוצה גבולות בין תרבויות שונות, בין מקומות וזמנים שונים המתערבבים בטבעיות. המוזיקה של "אוזו בזוקה" באלבום החדש אולי רומזת שבחוויה הטהורה של מוזיקה, היא יכולה להעניק לך את תחושת ההתמסטלות מבלי להשתמש בסמים בכלל, מה שהופך את המוזיקה לסם האולטימטיבי.
9.0 במדד ויטרינה
בקרוב יפורסם פה בויטרינה הראיון המלא עם UBK לקראת השקת האלבום החדש.