כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים
אז בעוד אנו מנסים לחזור לסוג של חיי שגרה לאחר קיץ לוהט רווי באזעקות ובביטולי הופעות של זמרים ולהקות (בינלאומיים לצד ישראלים), השגרה המוסיקלית שתורמת מעט לשיפור מצב רוחנו ההפכפך בימים טרופים אלו (וכוללת בין השאר, עידכון רשימות הפלייליסט ברדיו הישראלי) מוכיחה כי גם בימי מלחמות/מבצעים היא ממשיכה למלא את תפקידה למרות הסערות המדיניות.
כפי שכבר ידוע, במסגרת אותן רשימות הפלייליסט היוקרתיות של תחנות הרדיו מתנגנים שוב ושוב הסינגלים של אותם בעלי המזל והנחישות שזכו ב"כרטיס הזהב" ונכנסו, גם אם באופן זמני, לפלייליסט המיוחל והאליטיסטי לפרקים. לכן בתקופה הקרובה תמצאו את עצמכם מאזינים לרדיו ומגלים סינגלים חדשים של זמרים והרכבים מוזיקליים ישראלים מוכרים ואהובים אשר מתכוננים לצאת לסיבוב הופעות או להוציא אלבום חדש, ועבורם שיחרור הסינגלים (בימי הקיץ החמים והסוערים) היא הדרך האידאלית לחזור לתודעה של הקהל שלהם, ואף לנסות ולהביא קהל חדש.
כך למשל להקת "התקווה 6" שמשחררת בימים אלו את הסינגל החדש שלהם "עוד פעם פעם" אשר מהווה סנונית ראשונה מתוך אלבומם החדש. מדובר בלהקת היפהופ ורגאיי ישראלית (שילוב מרענן במוסיקה הישראלית). הלהקה החלה לפעול לפני כעשר שנים, כאשר חברי הלהקה כוללים את עמרי גליקמן (שירה וגיטרה), שלי גליקמן (שירה וקלידים), מיכאל גיא (בס) ורון ליניאל (תופים). עד כה הוציאו חברי הלהקה ארבעה תקליטים: "התקווה 6" (2007), "אפרוקליפטוס" (2009), "כל יום מחדש" (2010) ו"קול ישראל" (2012).
הלהקה ידועה בזכות שיריה הבועטים (בין השאר השיר "גאידמק" מתוך אלבומם הראשון) ואף הפתיעו כשיצרו את אלבום האינסטגרם הראשון שמכיל שמונה שירים שאורך כל אחד מהם הוא 15 שניות. את הסינגל החדש של הלהקה ,"עוד פעם פעם", כתב והלחין סולן הלהקה עמרי גליקמן. השיר מתאר מפגש מביך עם אהובה לשעבר, ואת ההשלמה עם כך שהמשיכה בחייה. השיר, אותו הפיק דני "פילוני" קרק (לשעבר חבר בשבק ס') מציע לקהל טעימה מרעננת ומפתיעה מאלבום שמתיימר לעסוק במחאה, באהבה וכמו תמיד להיות נועז, קצבי וישראלי מתמיד.
7.7 במדד ויטרינה
להקה נוספת שמוציאה סינגל חדש (בעקבות שחרור אלבומה החדש והחמישי במספר, "מקצועות חופשיים") היא להקת הרוק האהובה "מוניקה סקס". ללהקה (הכוללת את הסולן, יהלי סובול שמנגן גם על גיטרה; פיטר רוט הגיטריסט, שחר אבן צור המתופף וספי אפרתי) יש קילומטראז' מכובד בעולם המוסיקה הישראלית (השיר "מכה אפורה" שימש כשיר הנושא של הסדרה האלמותית "פלורנטין" שהתעסקה בחיי צעירים בני עשרים בעיר הגדולה תל אביב). הלהקה הוקמה ב-1993, ושנה אחר כך שחררה את אלבומה הבלתי נשכח "פצעים ונשיקות". ב-1996 הלהקה התפרקה ובתחילת שנות ה-2000 חזרו חבריה לשתף פעולה. הלהקה הוציאה אלבומים נוספים והקליטו שירים שנכנסו לתודעה של המאזינים הצעירים ("איש קש", "גשם חזק").
כעת, באלבומם החדש ובסינגל החדש מתוכו,"האדם המואר", הלהקה מנסה להוכיח שהם לא רק להקה שמנסה לעשות קאמבק ושהם רלוונטים מתמיד לקהל הישראלי שכמהה לרוק ישראלי מקורי. הסינגל החדש קצבי וחביב אך לא מתיימר להפוך לסינגל בלתי נשכח כמו "מכה אפורה". מדובר בשיר שעלול ללכת לאיבוד בים הפלייליסט של גלגל"צ, בעיקר בגלל שאין בו סאונד ייחודי והוא נשמע כמו הרבה שירים אחרים. על פי הסינגל הנוכחי "מוניקה סקס" טרם המציאה את עצמה מחדש, אבל יש עוד למה לצפות.
6.9 במדד ויטרינה
לעומת ההרכבים הותיקים שציינתי קודם, "הקולקטיב" הוא הרכב מוזיקלי צעיר ובועט. הלהקה הוקמה רק לקראת סוף העשור הראשון של המאה ה-21 (ב-2008) בתל אביב, ומורכבת משבעה מוזיקאים, אשר במקרה גם הכירו בילדותם: עידן רבינוביץ', רועי ריק, עמנואל סלונים, דניאל שהם, יוסי מזרחי (בלי שום מילה על נינט), רועי רבינוביץ'ונדב לוזיה- אך כל אחד מחברי ההרכב הססגוני בעל רקע מוזיקלי שונה וייחודי: חברי הלהקה מהווים למעשה מעין אוסף מוסיקלי ייחודי של יוצרים המגיעים מז'אנרים כמו רוק, בלוז,מוסיקה אלקטרונית השפעות של ג'אז, ניו-פולק, פאנק ואמריקנה.
הלהקה יצאה לדרך כאשר חברי ההרכב החליטו להקליט פרוייקט משותף מאחר וחלקם הקליטו פרוייקטים עצמאיים. בין הפרוייקטים שהובילו ליצירת "הקולקטיב" ניתן למצוא פרויקט של עידן רבינוביץ' (ששיחרר אלבום בשם "Bedroom Folk" שיצא ב-2008) ובנוסף ניתן למצוא גם את "רועי ריק והמדלי בנד" (עם אלבום בשם "Never Trust The Holy Gracious Medley Band" שיצא ב-2009).
לאחר שקבוצת החברים התגבשה לכדי הרכב מוזיקלי, הם ארזו מזוודות ונסעו ללונדון ובמהלך שהותם בממלכה הבריטית, החבורה המוסיקלית יצרה והופיעה ברחבי אנגליה. לאחר שחזרו לארץ כל הפרויקטים העצמאיים של חברי ההרכב אוחדו לפרוייקט אחד ושמו "הקולקטיב", ובמרץ 2011 הוציאו את אלבומם Onwards. מכאן ואילך החלה הפריצה הגדולה של ההרכב הצעיר.
במהלך השנים הלהקה החלה לזכות לתשומת לב בינלאומית, בין השאר לאור הפרסום שקיבלו במגזיני מוזיקה בינלאומיים ובכך זכו לחשוף קהל חדש, בינלאומי ואלטרנטיבי להרכב הייחודי. עד כה הזדמן ל"קולקטיב" להשתתף במגוון פסטיבלים באירופה (כמו Time ,In the City ו- Liverpool Sound City), דבר שתרם לביסוס מעמדו של ההרכב המוזיקלי בסצנת המוזיקה האלטרנטיבית העולמית.
ב-2011 הופיעה הלהקה בישראל עם המופע שליווה את אלבומם וב-2012 הלהקה כבר יצאה לסיבוב הופעות ברחבי אירופה ובארצות הברית. לאחר שלקחו חלק בעיבוד והפקה של אלבומו החדש של שלומי שבן, "תרגיל בהתעוררות", הלהקה שחררה ביוני האחרון את האלבום "Pangaea" (טרם שיחרורו ,קדמו שיחרור הסינגלים "OTM", ו-"Happiest of all memorial Days"). הסינגל השני ששוחרר מתוך האלבום,"Happiest of All Memorial Days",(בעל הסאונד האורבני והבינלאומי) כבר הספיק להיכנס לפלייליסט של אחת מתחנות הרדיו החשובות באירופה. באשר לסינגל עצמו, נדמה כי הוא מוכיח היטב כי ההרכב פונה באופן ישיר בעיקר לקהל הבינלאומי: סאונד עכשווי ומתקדם אשר מאגד בתוכו את מגוון הסגנונות המוסיקליים שבנו את הצליל הייחודי של "הקולקטיב". אך למרות שהשיר מתאים מאוד ל-2014, נדמה כי הקהל הישראלי אולי יתקשה להתחבר לקצב ולסאונד. עם זאת, בנוף המוסיקה הישראלית, מרענן לשמוע הרכב מוסיקלי חדשני שמאתגר את הקהל המקומי ומעורר ציפייה בנוגע להמשך דרכו.
8.2 במדד ויטרינה
אם אנחנו כבר מתמקדים במוסיקה ישראלית, אז איך אפשר להישאר אדישים לאחד הזמרים שמייצגים היטב את המוסיקה הישראלית כמו הזמר האהוב, יזהר אשדות. הזמר נע במהלך הקריירה בין מגוון סגנונות בהם רוק, פופ, פולק והחל בפעילותו מוסיקלית לקראת סוף שנות השבעים בה הוא ממשיך עד היום. מדובר במוזיקאי, מלחין ומפיק פורה במיוחד בתעשיית המוסיקה המקומית. כאשר התגייס לגלי צה"ל ב-1977 (שם פעל כעורך מוזיקלי) הוא פגש את מי שעתיד להפוך לשותפו המוזיקלי, יאיר ניצני ובמקביל עבד על מוסיקה מקורית משלו (בהמשך השניים התחברו לדני בסן, חיבור שתרם להתגבשות להקת "תיסלם").
למעשה, פריצתו הגדולה של אשדות באה בסופו של דבר לידי ביטוי בתור היותו חבר להקת תיסלם. הלהקה פרצה בסוף 1980, כאשר השיר "רדיו חזק" שוחרר לרדיו. במהלך שנות הפעילות של הלהקה, אשדות שימש כמנהיגה (בעיקר כמלחין ומעבד ולעיתים שימש כסולן). בין השירים אותם הלחין ניתן למצוא בין השאר את "לראות אותה היום", "רדיו חזק", "עוד פגישה", "חצבים פורחים" ועוד.
כאשר הלהקה התפרקה ב-1983, אשדות החל לעבוד בתור מפיק ומעבד מוזיקלי. בין האמנים להם הפיק אשדות שירים ואלבומים ניתן למצוא בין השאר את אלבום הבכורה של קורין אלאל, האלבום "אצלי הכל בסדר" של בועז שרעבי, "גלבי" של עפרה חזה, ואלבום הבכורה של "החברים של נטאשה". אשדות וניצני המשיכו לשתף פעולה לאורך השנים, גם לאחר פירוק הלהקה (שיתוף שהוליד בין השאר את שיר הקאלט של ניצני, "האשם תמיד"). רשימת הלהיטים והאלבומים אותם הפיק אשדות במהלך השנים היא ארוכה ומכובדת, וניכר כי יש לו חלק משמעותי בתור מפיק פעיל בתעשיית המוסיקה (האלבום "שאדיי" של עפרה חזה, שאת רובו הפיק בעצמו,זכה להצלחה בינלאומית מרשימה).
אך אשדות מעולם לא הפסיק ליצור מוסיקה מקורית (בין השאר כחלק משיתוף פעולה שלו עם היוצרת אלונה קמחי, זוגתו לחיים) ולהופיע מול קהל (בין אם במופעי הסולו או במופעי האיחוד של תיסלם) ונדמה כי אשדות נחשב לקונצנזוס מוסיקלי, שקל לאהוב אותו.
אז גם לאחר שנים ארוכות של הופעות, יצירה עצמאית והפקה מוזיקלית עבור להקות וזמרים אחרים, ממשיך אשדות להופיע ולשמח את הקהל שלו: בימים אלו משחרר אשדות את שירו האהוב "הבלדה על (תלתלים..תלתלים)" בגרסה שהוקלטה במהלך הופעתו בשוני במסגרת סיבוב ההופעות "הסיבוב האירי". מדובר בשיר עם אירי ייחודי, עם ניחוח של רוק ישראלי והגשה נהדרת של אשדות שמיטיב להעביר לקהל תחושה של מופע אירי/ ישראלי סוחף. הקליפ לשיר משלב קטעים ממסעו של יזהר אשדות לאירלנד ומצליח בכך לחבר את הקהל הישראלי לקסם האירי המכשף.
8.5 במדד ויטרינה
ואיך אשר לסיים סיקור על מוסיקה ישראלית עכשווית בלי להתייחס לשלומי שבן? האמן, הפסנתרן המחונן להפליא והזמר הלא מתחנף שפרץ לתודעת הקהל הישראלית לפני קרוב ל-15 שנים עם האלבום "שלומי שבן" ועם שיריו הבלתי נשכחים שהצליחו לעורר פולמוס ציבורי (בין השאר "אל תדברי על אריק" או שרמוטה פוריטנית" ו"כולם אומרים").במהרה המוזיקאי הפך ליקיר המוסיקה המקומית, ונהנה משיתופי פעולה מרתקים ומיוחדים עם רמי פורטיס ואסף אמדורסקי.
המוזיקאי הצעיר שגדל על חינוך מוזיקלי קלאסי, יצר לא פעם שירים בוטים ועוקצניים אשר זכו לעדנה לא פעם בזכות יכולותיו הוירטואוזיות כפסנתרן. ב-2007 חזר עם אלבומו השני "עיר" שכולל שירים בלתי נשכחים כמו "מוכן לאהבה" ו"אינטואציה". שבן המשיך לסחוף את הקהל הישראלי עם הגרסה הנהדרת ל"מותק את אצלי בראש" של בוב דילן והביע ביקורת ב"אזרח מספר אחת". ב 2008 הפתיע את הקהל עם מופע "ספר השירים שלי" שכלל פרשנות אישית ומקורית הייחודית לו לשירים עבריים ולועזיים. בהמשך לכך, ב-2009 הוציא שבן את האלבום "מגדל הפזמון", אלבום שכלל גרסאות כיסוי לשירים לועזיים או עבריים בעיבוד חדשני. לאחרונה יצא אלבומו הרביעי, "תרגיל בהתעוררות", אותו הפיקו תמיר מוסקט ואסף תלמודי ובעיבוד השירים היו מעורבים חברי הרכב "הקולקטיב". עד כה שוחררו שני סינגלים מתוך האלבום:"לילה אחרון בלונדון" ו"תרגיל בהתעוררות". אך לאחרונה שוחרר סינגל נוסף בשם "איקאה".
נדמה כי האלבום הנוכחי מתמקד בשיתופי פעולה עם מוזיקאים נוספים (חווה אלברשטיין, הקולקטיב, קרן אן) אך כאשר מתחילים להאזין לכל רצועה באלבום, על אף הרגעים הנוגים ומחוות לאמנים כמו ניל יאנג, עדיין נוצרת התחושה שמדובר באלבום שמעט מתאמץ שיאהבו אותו. שבן אומנם יוצא לעיתים מהמקום הבטוח שלו מאחורי הפסנתר, בעזרת ההגשה הלא מתאמצת המאפיינת אותו שהופכת אותו לכל כך נגיש ותורמת ליצירת רגעים יפים אך די בנאליים באלבום. השיר "איקאה" מנסה להיות נכון (סאונד מתוחכם ועכשווי) אבל הוא פשוט לא סוחף וחסר מעוף. קשה לדעת איזה מהשירים מהאלבום נמשיך לשמוע ברדיו עוד מספר שנים (כמו למשל במקרה של "אל תדברי על אריק " או כולם אומרים"). אך נדמה כי האלבום הנוכחי מותיר את המאזין עם יותר סימני שאלה לגבי זהותו כמוזיקאי (וגם אם הוא מחפש את עצמו מבחינה מוזיקלית,נקווה נשלא יחכה עוד ארבע שנים עד שיוציא אלבום חדש).
7.9 במדד ויטרינה
אז אומנם מבחינה ביטחונית שקט היה חסר בקיץ הזה, אבל למזלנו המוזיקאים לא הפסיקו לפעול וליצור מוזיקה חדשה ומקורית למרות ועל אף הסערות המדיניות. המוזיקה הישראלית העכשווית מקורית, רעננה ומרגשת ונקווה שנראה עוד ועוד מוזיקאים ומוזיקאיות משחררים סינגלים סינגלים בקרוב.