טחנות הצדק של המוזיקה יכולות לעבוד לאט, ולפעמים הן לא עובדות בכלל. מהפכת האינטרנט במוזיקה אמנם הגדילה את אפשרויות החשיפה של אמנים בכל סדר גודל, אך במקביל גם הגדילה את התחרות לקנה מידה גלובאלי.
כשאנדרגראונד יות' הוקמו במנצ'סטר ב-2008, רוב הלהקות באנגליה עדיין התחרו על כתר (שמעולם לא הוענק) עבור איאן קרטיס החדש. ברנדן פלאוורס הסתמן בתור מועמד פוטנציאלי להיות האדם הדומיננטי באינדי, ווייט לייז הרעידו פסטיבלים ואדיטורז כיוונו יעדיהםלאלבום פלטינה שלישי. האלבום השני של ארקטיק מאנקיז אשרר את פוסט פאנק בתור הדבר הנכון לעשות כבר שנה לפני כן, והמגמה של שיבה לאייטיז הסתמנה לא רק במחוזות האינדי-רוק (שעדיין נהנה מהתנופה האדירה שחווה בעשור שעבר), אלא בעולם המוזיקה בכלל.
טיבם של טרנדים מוזיקליים להיגמר, ועל אף שבשנתיים הראשונות לפעילותם כבר הספיקו לשחרר שני אי.פים ואלבום מעולה בשם Mademoiselle, גל תחיית הפוסט-פאנק החל לדעוך במהרה והלייבלים הטילו יהבם על אינדי פשוט וסטרילי בסגנון של ואקסינז וטו דור סינמה קלאב. אנדרגאונד יות', שמלכתחילה עשו מוזיקה מהסוג שזוכה להערכה אבל לא כובש מצעדים, לא מצאו את הפריצה הגדולה גם בנישה הקטנה שלהם וחתמו בלייבל הנסיוני הצנוע פאז קלאב.
כבר למעלה מ-7 שנים הם עוברים בין במות ופסטיבלים, והספיקו להוציא לא פחות מ-4 אלבומים ו-3 אי.פים. בסופו של דבר, היה זה האינטרנט שנתן להם את הדחיפה הגדולה ביותר עד כה. לפני כשנתיים הועלו מרבית אלבומיהם ליוטיוב ו-Mademoiselle, אלבום הבכורה של ההרכב, זכה לפופולאריות מפתיעה וללמעלה משני מיליון צפיות. זה מעט מאוד עבור כוכב פופ בקנה מידה בינוני (אפילו בארץ), אבל להרכב שנע על הסקאלה בין פוסט פאנק, פסיכדליה ושוגייז זה לא מעט בכלל. למעשה, זו הייתה הצדקה להוציא מחדש שלושה אלבומים של ההרכב, שבזמן אמת הודפסו בכמויות מצומצמות ואזלו לחלוטין. כאמור, טחנות הצדק עובדות לאט.
_
רשמים מההופעה בברלין
את הטור הנוכחי, שמקדם את ההוצאות המחודשות של אלבומיהם, הם פתחו בברלין, שמהווה עבורם מעין בית שני. בהופעה שלהם אף אחד לא יושב, גם לא המתופפת היפה אוליה, שמשמשת מעין מוזה ונושא חוזר בשירי הלהקה. אם תרצו, ניקו עם תופים או גרסת השוגייז למג ווייט. היא הכל חוץ ממתופפת מבריקה, אבל האקסטזה המהופנטת שלה כאשר היא מטיחה בתופים מקל ביד אחת ותוף מרקאס ביד השנייה, בהחלט מוסיפה לאווירה ומפצה על המחסור בטכניקה.
בעלה של אוליה, קרייג דאייר, הוא האיש מאחורי ההרכב ובחזית הבמה. למעשה, הוא מתפקד כמו קווין פארקר בטיים אימפלה – כותב ומקליט את השירים בעצמו ונעזר בלהקה רק בהופעות חיות. על הבמה, עם כומתה לראשו ולבוש בטישרט ומעיל עור שנזנח בשלב מוקדם של ההופעה, הקול הנוקב של שלו (שנשמע כמו הכלאה בין איאן קרטיס לקלווין ג'ונסון) חודר דרך מסכי ריוורב עמוסים ומנהל דיאלוג עיקש – ולא פעם מאתגר – עם גיטרות פאזיות וצלילי נויז ממושכים ברקע. בין שיר לשיר הלהקה ממלאת את החלל בדיסטורשנים ממושכים ובעוד נויז, כמעט כאילו הם לא ממש מעוניינים במחיאות הכפיים של הקהל. ניכר שהלהקה הצליחה לקבל מעמד כמעט קאלטי, והחומר הענף והמגוון שכבר באמתחתם הופך את ההופעה שלהם לחוויה מסקרנת ולא צפויה.
אוליה על הבמה - משמשת מעין מוזה ונושא חוזר בשירי הלהקה
הסט ליסט בהופעה היה מעט מרושל, אולי באופן מכוון. המוזיקה של ההרכב יכולה להישמע כמו פוסט פאנק חולמני עם צליל מרווח וכמעט נטול אפקטים באלבומים מסויימים, ונעה באחרים לכיוון שוגייז כאוטי ועמוס דיסטורשן, שהיה הדגש העיקרי בהופעה בברלין. זו הייתה בחירה מעט מפתיעה בהתחשב בכך שאלבומם האחרון, Haunted, שיצא בשנה שעברה, היה שקט למדי. ייתכן ומקורה בהיכרותם המוקדמת עם הקהל או באילוצי הערב (בו עלו לפני הרכב הרוק הנסיוני The Oscillation). בכל מקרה,
כשבאמתחתם חומר רב ומגוון כל כך, קשה לחזות איזה צד של אנדרגראונד יות' יגיע לישראל, אז צפו להפתעות.
לקראת סיום ההופעה דאייר מוריד את המיקרופון מהבמה ויורד אל הקהל, ובמהרה מצטרפים אליו הבאסיסט והגיטריסט הפרוורטי לפיזוזים פרועים עם (ועל) הקהל. בסיומו של סולו סיום מרשים וחשמלי במיוחד הלהקה חוזרת אל אוליה על הבמה כדי להניח את הציוד. כשהגיטרה עוד מהדהדת את סיומה הם יורדים מהבמה, דרך הקהל, לכיוון הבאר. טחנות הצדק ימשיכו במסלולן, ואם האינרציה וכוח היצירה ימשיכו לעבוד כתקנם, יותר אנשים ישמעו על אנדרגאונד יות'.
ויש גם הופעה בתל אביב
האנדרגראונד יות' יופיעו החודש (מאי 2016) בתל אביב במסגרת סדרת ערבי הקונספט TEL AVIV SHOEGAZERS. את ההופעה באוזן בר תיפתח להקת Dia Malo, הרכב נויז פופ חדש ומסקרן הכולל את דיוויד בלאו (שירה, גיטרה), אבינעם שטרנהיים (גיטרה), יונתן בירנבאום (בס) ואדם בלומנטל (תופים). ההרכב מושפע מלהקות קאלט משנות התשעים כגון My bloody Valentine, Sonic Youth ו Dinosour Jr. חברי ההרכב פליטי להקות קאלט-אינדי מקומיות מתחילת שנות האלפיים כגון ED, LEBANON והמיותרים.
מתי: 18 למאי
איפה: באוזן בר תל-אביב
כמה: 124 - 139 ש״ח