מאת: מעיין מליח
ישראל היא בין המדינות הצפופות בעולם המערבי, עם צפיפות אוכלוסייה של כ-450 תושבים לקמ"ר (נכון ל-2024), ולכן אין זה פלא כי מגמת הבנייה לגובה, בעיקר בערים הגדולות, הולכת ומתעצמת מדי שנה. בשנים האחרונות, קו הרקיע של גוש דן הולך ומשתנה לנגד עינינו, כאשר מגדלים חדשים מצטרפים למרוץ לשמיים ושוברים שיאי גובה בזה אחר זה. אם אתם תוהים מי עומד בראש הרשימה כיום, אז מגדל עזריאלי שרונה שבתל אביב, המתנשא לגובה של238.5 מטרים, מחזיק בתואר הבניין הכי גבוה בישראל, אך תוכניות שאפתניות לעתיד מבטיחות לשנות את המציאות הזו. בכתבה זו נסקור כיצד התפתחה תופעת גורדי השחקים בישראל, נראה מה צופן העתיד בנושא וננסה להבין מה עומד מאחוריה.
גורד שחקים: הרבה יותר מרק בניין גבוה
גורד שחקים הוא לא רק בניין גבוה, אלא מבנה מורכב המשלב טכנולוגיות מתקדמות וחדשנות אדריכלית. המונח נולד אי שם בשיקגו, בסוף המאה ה-19, אך זכה לתהודה עולמית עם הקמת גורדי השחקים המפורסמים של ניו-יורק בתחילת המאה ה-20. כיום, בניין נחשב לגורד שחקים כאשר גובהו עולה על 150 מטרים, והוא מאופיין בעירוב שימושים - שילוב של משרדים, מגורים, מסחר ולעיתים אף מלונאות תחת קורת גג גבוהה אחת.
מעבר להיבט הפיזי, גורדי שחקים בישראל מהווים סמל של התפתחות טכנולוגית ועוצמה כלכלית. הם דורשים תכנון מדוקדק של מערכות מורכבות כמו מעליות מהירות, מערכות אוורור מתקדמות ופתרונות בטיחות ייחודיים. בנוסף, התכנון האדריכלי חייב להתחשב בגורמים רבים כמו רוחות חזקות בגבהים, תנועת אנשים ויצירת חוויית משתמש נעימה למבקרים ולדיירים כאחד.
התפתחות גורדי השחקים בישראל
סיפור גורדי השחקים בישראל החל עם הקמת מגדל שלום מאיר בתל אביב באמצע שנות ה-60, שהתנשא לגובה של כ-120 מטרים ונחשב במשך שנים רבות לבניין הגבוה ביותר במזרח התיכון. מעל ל-20 שנה הוא נשא בתואר של גורד השחקים הגבוה בישראל, עד לנקודת המפנה המשמעותית, בסוף שנות ה-90, עם חנוכת מגדלי עזריאלי בתל אביב, שלקחו את התואר עם גובה של 187 מטרים (המגדל העגול) והציבו סטנדרט חדש של בנייה לגובה בישראל. את התואר ירש מגדל משה אביב שהוקם ברמת גן רק שנים ספורות אחר כך, והתנשא לגובה של 235 מטרים.
כיום נושא את התואר מגדל עזריאלי שרונה, מגדל משרדים בעל 61 קומות שהוקם ב-2016 במתחם גני שרונה בתל אביב. המגדל מתנשא לגובה של 238.5 מטרים ומסמן את השיא העכשווי של הבניה לגובה בישראל, אך לפי תוכניות בניה עתידיות, הוא לא יישאר בראש הרשימה לזמן רב.
ההתפתחות של גורדי השחקים בישראל משקפת במידה רבה את התמורות הכלכליות והחברתיות שעברה המדינה. המעבר מבנייה נמוכה לבנייה רבת קומות לא רק שימש כפתרון לבעיית הצפיפות ומצוקת הדיור, אלא גם סימל את הפיכתה של ישראל למדינה מודרנית ומתקדמת טכנולוגית. מגדל שלום, שנחנך ב-1965, היה בגובה של 123 מטרים בלבד, אך בזמנו נחשב לפלא הנדסי. מגדלי עזריאלי, שנחנכו ב-1999, כבר הציגו תפיסה חדשה של מרכז עסקים ראשי המשלב מסחר, משרדים ובידור והיוו השראה לגל חדש של בנייה לגובה בישראל.
עתיד גורדי שחקים בישראל
התוכניות לעתיד שאפתניות במיוחד וכוללות מגדלים שמתוכננים לעבור אף את רף 100 הקומות. בין המגדלים העתידים אפשר לציין את מגדלי "ביונד", צמד גורדי שחקים שנמצא בהליך בניה במתחם הסיטי של גבעתיים. המגדל הדרומי שבהם צפוי לכלול 72 קומות ולהתנשא לגובה של כ-307 מטרים. עם השלמתו הוא יהפוך לגורד השחקים הגבוה בישראל.
אך בעורפו כבר נושף מגדל הספירלה, גורד שחקים עתידי שמצוי בתהליכי בנייה וצפוי להתנשא לגובה של כ-350 מטרים ולשנות את קו הרקיע של תל אביב. המגדל שנבנה ממזרח לדרך בגין כחלק מקומפלקס מגדלי עזריאלי, ימשיך את הקונספט העיצובי שמייחס לכל מגדל צורה גיאומטרית שונה ויציג תכנון ייחודי של ספירלה מתפתלת. בכך הוא יהיה לא רק גורד השחקים הגבוה ביותר בישראל, אלא גם סמל אדריכלי חדשני. המגדל עתיד לכלול 88 קומות שישמשו למגורים, שטחי מסחר ומלונאות.
הדור הבא של גורדי השחקים בישראל מביא עימו חדשנות טכנולוגית חסרת תקדים וגם תפיסה חדשה של עירוב שימושים. מגדל הספירלה, למשל, מתוכנן להיות "בניין חכם" המשלב מערכות בקרת אקלים מתקדמות, מערכות ניהול אנרגיה יעילות ופתרונות חנייה חדשניים. בנוסף, הדור החדש של המגדלים בישראל, משלב גם מגורים במבנים שעד לפני מספר שנים נבנו בעיקר למטרות מסחר ותעסוקה. במגדלים החדשים הללו, קומות הקרקע בד"כ יאכלסו שטחי מסחר, מעליהם שטחי המשרדים והקומות העליונות ישמשו למגורים.
למה אנחנו בונים כל כך גבוה?
הצורך בבנייה לגובה נובע לא רק מהצפיפות הגוברת והביקוש העצום לשטחי מגורים ומשרדים במרכז הארץ. מדובר גם בביטוי של חדשנות טכנולוגית ואדריכלית, ובמרוץ בינלאומי להציב את ישראל על המפה העולמית של ערי המגדלים המובילות. גורדי השחקים מייצגים את היכולת האנושית לדחוף את גבולות האפשר, תוך יצירת פתרונות יעילים לאתגרי הצפיפות העירונית. עם זאת, האתגר האמיתי אינו רק בבנייה לגובה, אלא ביצירת מרחבים עירוניים חכמים המשלבים טכנולוגיה מתקדמת עם איכות חיים גבוהה. העתיד של גורדי השחקים בישראל תלוי ביכולת לאזן בין הצורך בניצול יעיל של הקרקע לבין יצירת סביבה עירונית נעימה ומקיימת.