חיפוש

מועדון ה 57

עלילת המחזה "בבצ'יק" מתרחשת בין כתליה של המסעדה המיתולוגית בירושלים, כשבמת בית לסין הופכת למגרש משחקים וקללה מוזרה רובצת מעל ראשן של הדמויות

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

סנוב, קאשה כבר אכלת היום?

קללה תמוהה וקמאית מלווה את משפחת בבצ'יק מזה ארבעה דורות  כל מי שיתמנה לבעליה של המסעדה המשפחתית הוותיקה שהוקמה במזרח אירופה לפני למעלה ממאה שנה ימצא את מותו בדיוק ביום הולדתו ה – 57. אף לא יום אחד מעבר לזה, כך החליט מלאך המוות יוצמאך, שע"פ המיתולוגיה סוגר חשבון עם הבבצ'יק הראשון שהעליב אותו, ובכך חרץ את גורלו ואת גורל דורות ההמשך.

 

עלילת המחזה "בבצ'יק" מתרחשת כאמור בין כתליה של המסעדה המיתולוגית בירושלים, כשבמת בית לסין הפכה למגרש המשחקים של גיבוריה הכוללים את יודל בבצ'יק האב, את מלכה בבצ'יק האם ואת המספר בנם יויינה בבצ'יק. מאחר שיודל מודע לאותה קללה, והוא מתקרב בצעדי ענק לגיל הקריטי, הוא מתעתד להוריש את המסעדה לבנו האהוב. אלא שיויינה איננו הבן היחיד. לזוג בן נוסף בשם חצקל, שגולה בארה"ב הרחוקה. טיפוס מפוקפק שנסיבות שהייתו שם עלומות ותתבררנה בהמשך.

 

האם מלכה משתוקקת לראות את בנה האובד שבניכר, והיא מפצירה בבעלה להתפייס עם חצקל, ולהעניק לו את זכות ההתמודדות על הירושה המשפחתית. מסתבר שזאת לא תהיה רק התחרות הגסטרונומית בין שני האחים. יויינה וחצקל, השונים כ"כ באופיים, עוד ימצאו עצמם מחזרים אחר נערה, שאחד מהם שבר את ליבה באהבה נכזבת בעברם, וכעת היא ואחותה הופכות בכל כורחן לחלק מסיפור המעשה.

 

משטיסל לבבצ'יק

"בבצ'יק" נכתב ע"י המחזאי יהונתן אינדורסקי, כשבאמתחתו הסדרה המופלאה "שטיסל", שהוא אחד מצמד תסריטיה. החצרות החרדיות הוצגו בסדרה ההיא באופן שגרם לנו, החילונים, לראותם באור אחר, מחמיא ואנושי. גם הפעם הוא עושה זאת, בעזרתו של הבמאי נועם שמואל. היוצרים הנ"ל בשילוב יהודית אהרון מעצבת התפאורה ואביה בש מעצבת התלבושות ממש מעניקים נפח ססגוני וחיות בלתי נדלית במשך שעה וארבעים דקות.

צילום - ישעיה פיינברג

 

לא אחת הרגשתי את כנפי שכינת קוני למל, שמתכתבים עם מחזותיו של חנוך לוין. גם אצל לוין השמות ארכאיים עד סתומים, גם ביצירותיו השרירותיות ואכזריות הגורל מושלים בכיפה, ובעיקר גם אצלו כולם רוצים לחיות. 

 

ואם המסעדה היא מגרש המשחקים של משפחת בבצ'יק, הלא שתבשיל הפלא "קאשה" הוא שרביט הקסמים שלה. איש לא יודע את המתכון הסודי של המאכל המענג, המלטף והממלא את הבטן ואת שאר החושים, כזה שאף מלאך המוות ההוא הטריח עצמו לפאתי המסעדה היידישיסטית ההיא לטעום מהנזיד.

 

אנחנו מתוודעים לשלושת הבבצ'יקים המתים, שלושת הסבים שחוו את נחת הזרוע ברגעי השיא של המחזה: שאול אנטמן, חי מאור ואופיר וייל, והם תמהיל של שפה עשירה, פתגמים מרחיבי דעת והכל בערגה ליידיש. לא בכדי בתוכנייה מצורף מילון יידיש-עברית, ובו מילים, מונחים ומושגים שמעוררים נוסטלגיה דומעת ליופי ולעושר של התרבות והמורשת החשובה הזאת, שאסור שאף פעם תיגדע מהפסיפס היהודי ישראלי. מלאכת הכנת הקאשה תיוודע ליורש העצר הקולינרי. אך מי הוא יהיה? האם האחים ייהפכו לניצים בעקבות התחרות? ושאלת השאלות – ייתכן כי בדרך לא דרך הקללה תוסר?

 

הקאסט

יופי של קאסט ממלא את הבמה. החל ממאי קשת ודניאל גל, צמד האחיות ברכה ומרים יאפצ'יק שתשתדכנה למשפחה ההזויה. רוברט הניג כמלאך המוות יוצמאך הוא הרשע בהתגלמותו,המתבל זאת בהומור חינני, אך גם יומו יגיע, אל דאגה. אורי גוב כחצקל בבצ'יק, גבוה, יפה תואר ושרמנטי עד מלוקק. זו הפעם הראשונה שאני רואה אותו בתפקיד תיאטרוני ומקווה מאד שלא האחרונה. יניב לוי כיודל בבצ'יק האב, דמות מלאת סתירות וסודות, המגולמת כהלכה עם המון חספוס וחמלה.

 

שני הכוכבים הם ללא ספק ידידיה ויטל כיויינה הטוב, התמים ( לכאורה ), והבן שכל כולו נטוע בעסק המשפחתי. הוא המספר שמגולל את קורות משפחתו, את אהבתו הכנה, ואת רצונו להמשיך לשרת ולהאכיל את לקוחותיו. אין לו, בניגוד לאחיו, כל יומרה לכבוש את העולם. צר עולמו כעולם הקאשה, ודמותו כ"כ אותנטית שלא ניתן שלא לאהוב אותו.

 

ולצידו גולת הכותרת לטעמי של ההצגה – אורנה רוטברג בתור האם מלכה. היא חומלת ותככנית, יודעת את הסוד, ובכל זאת מתעקשת שאחד מילדיה יירש את העסק המשפחתי (למה בעצם? הרי היא מבינה את ההשלכות. נו, לא הכל ניתן להסביר), מצחיקה וקודרת, מאיימת ומלטפת, והכל במעטפת של יידישע-מאמע, כזאת שהספרות, הקולנוע והתיאטרון גדושים בתיאוריה. רוטברג היא שחקנית ותיקה ומוערכת, עשרות שנות במה, ומסכים גדולים וקטנים ברזומה שלה. הפעם היא ממש התעלתה על עצמה. שאגות הצחוק של הקהל כמעט בכל אמירה שלה מילאו את אולם בית לסין בחודש יולי המהביל, זה שמתקיים באחת התקופות הקשות והעגמומיות שידעה מדינת ישראל מימיה.

 

דוק של אי ודאות מלווה את מלכה ואת יודל, חרדה מתמדת, תהייה לקיומו של מפעל חייהם, לממלכה הקסומה שעמלו לתחזק. לא צריך להידרש לפסיכולוגיה בגרוש כדי לחוש באנלוגיה לימינו אנו. מסך הערפל מתפזר, ההכרעה נותרת עם ניחוחות של תבשילים, והקאשה הקלאסי והערב לחך לופת את הגרון. ואת הנפש.

 

לכו לצפות במחזה הנעים, הצבעוני והטעים הזה, ותשתדלו להגיע על בטן ריקה.

 

צילום - ישעיה פיינברג

 

הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.