Bodies - העבודה של שרון וזנה ותומר ספיר, מוצגת ביפו, בביתן 2.
הקהל עולה לזירה כאשר על המשטח מחכות לו בשכיבה שלוש רקדניות מצופות בחומר אקרילי שמשווה להן תחושה של מאובנים חיים. הם נעות באיטיות ספק מפתות ספק מעוררות דחייה.
.
לאחר שהקהל תופס את מקומו והיצירה מתחילה, מצטרף הגבר גם הוא מכוסה בחומר, נראה שהדמויות כמו קמו לתחיה אחרי שהיו במקום אחר. העיסוק בגוף בקילוף החומר ובהתפוררותו לקראת שיחרור מנחות את התנועה של הריקוד באופן שגורם לריקוד להשתחרר מהצורך לצאת חן בעיני הקהל.
מתוך העבודה. צלום: עידן גליקזליג
בזמן התנועה על הבמה נושרות בהדרגה מגוף הרקדנים חתיכות מהחומר הטקסטורי שעליהן נופל על ריצפת העץ ונשמע רחש פיצפוץ החומר.
נראה שהרקדנים מפוררים את עצמם לקראת לידה מחודשת של ניקיון וטוהר, בהקשר הזה לא ברור הצורך להלביש את הרקדנים בבגדים תחתונים שמשאירים אותם מוגנים במקום הבטוח, הבחירה בשלוש נשים וגבר לא פתורה.
.
בטקסט של אליזבת גרוס שמצורף לעבודה רשום "נוזלי הגוף הם עדות להיותו של הגוף פרוץ, לתלותו ההכרחית במרחב חיצוני, לאפשרות קריסתו אל אותו חוץ". החיבור בין המחול של שרון וזנה והאומנות הפלסטית של תומר ספיר מקבלים כאן תוקף. זהו חיבור בילתי נימנע בין תחומים ועולמות, והוא תורם לכל הצדדים.
bodies - עבודה של שרון וזנה ותומר ספיר
איפה: ביתן 2, יפו