לא מעט זמן חלף מאז הוכנס כרטיס הפלסטיק לשימוש ולא מעט תמורות התרחשו מאז. בשנת 1950 הושק הכרטיס הראשון מבית "דיינרס" והיה סמל סטטוס של יחידה סגולה ועשירים. הרוב הגורף של האוכלוסייה המערבית בעולם אוחז כיום באמצעי התשלום הזה ועושה בו שימוש יומיומי. לנוכח הצמיחה האדירה בשימוש בכרטיסי אשראי נבנו עוד ועוד מערכות הגנה ואבטחה עבורו, כשבמקביל התחרות בשוק הביאה להורדה משמעותית של עמלות עם השנים, כך הפכו הכרטיסים לכלי משחק מרכזי בכיסו של כמעט כל אדם בוגר.
אולם את המשחק הזה חשוב לשחק בשיקול דעת ובזהירות – הפיתויים רבים, תמיד רבים יותר מהכסף המעשי שיש לנו ביד או בבנק, והתשלום או התשלומים בכרטיס האשראי נתפסים לא פעם כפתרון קל ומיידי. לעיתים קל מדי.
קצת מספרים
נכון להיום בישראל, כרטיסי אשראי מונפקים על-ידי 3 חברות גדולות הנשלטות בידי הבנקים הגדולים בישראל. כל חברת אשראי מציעה מספר מותגים שונים לשימוש מקומי בארץ ולשימוש בינלאומי. לכל מותג יש כמה רמות של כרטיסים ואלה מוצעים ללקוח על פי יכולתו הכלכלית. כל כרטיס מציע הטבות שונות, עמלות שונות, יכולות שימוש שונות וכמובן – אשראי בגובה שונה – המותאם ללקוח. חברת האשראי הגדולה ביותר היא ישראכרט, החולשת על כ-47% מעסקאות האשראי בארץ. אחריה מגיעה לאומי קארד עם כ-28% מהעסקאות, בעוד ויזה כאל אחראית על כ-25% הנותרים.
ישראכרט מנפיקה כרטיסי VISA, American Express, MasterCard ו-IsraCard.
לאומי כארד מנפיקה כרטיסי VISA ו-MasterCard.
ויזה כאל מנפיקה: VISA, MasterCard ו-Diners.
מאחר ושלוש החברות הללו הן גם היחידות שמורשות לסלוק כרטיסי אשראי נכון להיום, הרווחים העיקריים של חברות האשראי מגיעים מעמלות הסליקה.
בשנת 2017 העבירו שלוש החברות האלה עסקאות בסכום הגבוה מ-298.1 מיליארד ₪ בארץ. מדובר בעליה של כמעט 8% מסכום העסקאות בשנת 2016, וזו עליה שנתית מגמתית. מתוך הסכום האדיר הזה, סך ההוצאה ברכישה מרחוק, כלומר עסקאות שנעשו ברשת או דרך רכישה טלפונית, עמד על כ-139.4 מיליארד ₪, כלומר 28.3% מסך עסקאות האשראי ב-2017 בוצעו אונליין. הסכום הממוצע לעסקה בשנת 2017 עמד על 212.59 ₪. סך כל העסקאות שבוצעו ב-2017, עומד על 396.704 מיליון.
סוגים שונים של אושר (ועושר)
השימוש היומיומי המוגבר בכרטיסי אשראי הביא לפתיחה והרחבה עצומה של השוק. למרות שכרגע התחרות היא בין שלוש חברות בלבד, על פתחם של מיליוני הלקוחות מחזרים עשרות מותגים ואפשרויות. הדברים הראשונים שכדאי להכיר הם הכרטיסים הבנקאיים והחוץ בנקאיים.
מאחר וחברות האשראי נמצאות בשליטת הבנקים הגדולים בישראל, לבנק שלכם יש אינטרס מובהק להנפיק לכם כרטיס אשראי פרי ביתו. כך יכולת השליטה, התפעול וההנפקה נשארת בבנק, עם חיבור מיידי קבוע למסגרת העובר ושב שלכם.
כרטיסי אשראי חוץ בנקאי מונפק ישירות באמצעות חברות האשראי, ולא דרך הבנק. המשמעות היא קודם כל מסגרת אשראי חיצונית ונוספת, ותנאים שונים מאלו שמציע הבנק. חלק מאד גדול מכרטיסי האשראי האלו מוצעים ככרטיסי מועדון של חברות גדולות במשק מתחומי פעילות שונים, וככאלו הן מגיעות עם שלל הטבות ייעודיות ותנאים מיוחדים להן. כרטיסים מקומיים מוגבלים לשימוש בארץ (ובדרך כלל מוגבלים יותר גם במסגרת האשראי שלהם) וכרטיסים בינלאומיים פונים לשוק הבינלאומי ויכולים לשמש גם לרכישה באתרי אינטרנט בחו"ל. למרות שלרוב הכרטיסים יש תנאים קבועים משלהם, גם לכם יש יכולת לשחק מעט עם מספר תנאים.
ראשית, אתם יכולים להגדיר את מועד החיוב של הכרטיס מתוך כמה אפשרויות – יש כאלו המעדיפים להתנהל כך שהכל יורד בתחילת החודש, ויש כאלו המעדיפים חיוב קרוב למועד קבלת המשכורת, דווקא. דבר נוסף שאפשר לעמוד עליו, בגבולות הסביר כמובן, הוא מסגרת האשראי שתינתן לכם. חשוב מאד לא להתפתות ו"לקפוץ מעל הפופיק", אתם רוצים ליהנות מהטבות האשראי ככל שניתן.
העתיד כבר כאן, אבל בינתיים:
סליקת כרטיסי אשראי מתבצעת בעולם כבר כמעט 70 שנה, ולמרות שהשינויים הפיזיים בתהליך מעטים יחסית, העולם הולך לקראת שינוי עצום. ככל שעולם הסלולאר מתפתח ואנשים מבצעים כמעט כל פעולה באמצעות הסמארטפון שלהם, גם ההתנהלות הכלכלית עושה את דרכה לשם. כבר היום קיימים "ארנקים סלולאריים" המאפשרים ביצוע עסקאות באמצעות הטלפון, וסביר להניח כי בשלב מסוים כרטיסי האשראי ייעלמו מהארנקים. עד השלב הזה יש עוד הרבה זמן, אתגרים ורגולציות. בינתיים – אתם מוזמנים לגהץ בתבונה.