חיפוש

לבד בברלין

עם עליית העיבוד התיאטרלי בתאטרון הבימה ליצירת המופת הספרותית 'לבד בברלין' של הנס פאלאדה ובמקביל לעליית סרט הקולנוע החדש, יוקי לביא הלך לצפות בהצגה וחזר עם סל מלא במחמאות לאחת ההפקות הייחודיות והמרגשות שנראו לאחרונה על במות ישראל

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

נדירות הפעמים בהן הפקה בימתית המבוססת על רומן ספרותי קורמת עור וגידים משל עצמה, ניזונה מנמל הבית של אוסף המילים, אך בה בעת פורשת מוטת כנף. בחירה צלולה שכל כולה מלאכת מחשבת, המפיחה בדמויות הסדורות דופק נשימה וגורל בלתי תלוי. מי שהזדמן ל"הבימה" להצגה "לבד בברלין" והתמזל מזלו לקרוא את יצירת המופת של הנס פאלאדה, זכה בחוויה כפולה: גם שעתיים וחצי של תאטרון איכותי במיטבו, כזה שמכבד את צופיו ואת שחקניו, וגם לראות לנגד עיניו כיצד אנה ואוטו קוונגל, גיבורי הספר והמחזה, מחוללים צדק פואטי של חסד אחרון חי ובועט לזכרו של בנם שגוייס לרייך השלישי, ונהרג בחזית המלחמה.

סיפור העלילה

24 ימים בלבד נדרשו לפאלאדה להעלות את ספרו על הכתב, נסמך על תעודות הגסטאפו המתארות אפיזודה קטנה, חסרת חשיבות כמעט, המתארות זוג הורים בני מעמד הפועלים ששכלו כאמור את בנם יחידם בשירות "צבא היטלר", ופותחים במרי אזרחי חשאי: הפצת מאות גלויות מחאה המנוסחות בכתב יד, הקוראות לסרבנות, למהפכה שלטונית ולהתססה כנגד נחיצותה של המלחמה (תוך שימוש ביצרים הקמאיים: "אמא, גם את מקריבה את בנך"). זה היה מאבק שנידון לכישלון, כשבסופו השניים נתפסים ע"י הגסטאפו, נכלאים, מעונים, ומוצאים להורג בשנת 1943, בעיצומה המדמם של מלחמת העולם השנייה. "נורמן נורמן עיסא ואסנת פישמן. צילום ז'ראאר אלון

היוצרים

שחר פנקס המחזאית ואילו רונן הבמאי היטיבו להמחיש בעבודתם את הרוח ששררה ברחובות ברלין, את נקישת מגפי העור של חיילי האס.אס. והטרור שחדר לנימים של כל אדם ואדם, יהא פוליטי במהותו או שמא ירחק מכך ויבחר לחיות את חייו בשגרה האפורה – תחושת העין הבוחנת, טבעת החנק על הצוואר והידיעה כי החבר של היום הוא האויב המסגיר של מחר, הפכו את שעותיהם של אזרחי גרמניה לגיהנום עלי אדמות. לכך ניתן להוסיף את נגיעותיו של ניב מנור מעצב התפאורה, בהעמדתו במרכז את בניין המגורים של בני הזוג, כשהוא למעשה ביטוי למרקם אנושי המשלב יופי טהור מחד ורוע צרוף מאידך בנפשותיו הפועלות של דייריו. בניין המגורים הנ"ל הופך במהלך ההצגה גם לחדר מדרגות, לכפר, לכלא, למשרד ולחדר חקירות חורש תככים. גדולתם של יוצרי ההצגה – פנקס, רונן ומנור – הוא בהישג הפיוטי כמעט המתהווה במעברים האמנותיים שבין משחק ישיר של הדמויות להתבוננות פנימית ושיח אינטימי שלהן עם נסיבות חייהן.

הקאסט המפואר

להקת השחקנים שהתגודדה על הבמה היא שפע מפואר ומומחיות וירטואזית: שולמית אדר הוותיקה המגלמת את פראו רוזנטל, השכנה היהודייה שהופכת לטרף קל עבור שודדים, חוצבת מעצמה תהומות של רגש ובגרות. לאה גלפשטיין שנכנסה לנעלי טרודל באומן, ארוסתו של הבן שנפל, מעוררת חמלה, אך בה בעת גם בוזקת קורטוב של אופטימיות ונחמה בקרוביה. רינת מטטוב היא הדוורית אווה קלוגה, הפרולוג המבשר בתחילת ההצגה את המשכה הטראגי, כולה נוקשות, חדות ועוצמת פלדה המתכתבות עם בעלה אנו קלוגה, שאותו מפליא לשחק עמי סמולרצ'יק. איש שפל ונכלולי שיצר ההישרדות הוא היסוד היחידי שמניע אותו, ושאת מזימתו לבזוז ולגנוב מאזרחים תמימים הוא מיישם עם שותפו לפשע אמיל בורקהאוזן, שכן נוסף בבניין המגורים בכיכובו של פיני קדרון. היצור גדל המידות הזה, בעל החספוס הלשוני ונחת הזרוע, מהלך אימים על סביבתו, משפחתו ושכניו. הוא בבואתה המכוערת של החברה באותם הימים, משקף באישיותו את אובדן הקודים המוסריים ואת הלהיטות למנף בכל חולשה או פגיעות סוג של מקסום רווחים. הניגוד המתבקש לשני הברנשים הללו מופיע ברוחב ליבו ובשיעור קומתו של השופט פרום - מיכאל כורש המצוין, הפורש את חסותו על פראו רוזנטל בהעניקו לה מחסה בביתו, ומגונן עליה ככל יכולתו מחבורת הפורעים. הוא גם מי שנותר אחרון בעירו המופגזת, מופת להתנהגות של תעוזה, תפיסת עולם שיוויונית וביטחון בצדקת הדרך. תומר שרון הוא קומיסר אשריך, חוקר פלילי שמופקד על פענוח פרשת הגלויות, קר מזג, משכיל וערמומי, שכמיטב המסורת ההיררכית גם הוא נמעך ונרמס תחת מפקדו פראל – אורי הוכמן באחד משיאיו התיאטרליים. פראל, איש עם נוכחות פיזית ובעל גוף עושה מטעמים מדמותו של הקצין המדובר, נהנה לחבוט – פיזית ונפשית – באשריך הכפוף לו, להוציא את הרוח ממפרשיו, ולהדגיש בפניו – ובפני הצופים – את אפסיותו של בן האנוש תחת גחמותיה ושרירותה של העריצות השלטונית. "תומר תומר שרון, אורי הוכמן ובן יוסיפוביץ'. צילום ז'ראר אלון

בתפקיד הראשי

מי שמעצבים תפקיד מהפנט בהליכותיהם הם הזוג קוונגל. נורמן עיסא הוא האב המאופק, שקט והחלטי, גמר אומר להביא לידיעת האומה הגרמנית את העוולה האישית שהתרגשה עליו, ואגב כך לשמש תמרור אזהרה. עיסא כ"כ אצילי במשחקו עד שנדמה כי הוא קורץ מחומרים של תוכנת מחשב מלוטשת. רק ברגעיו האחרונים אנו מתוודעים לצוהר הרגשי בדקויותיו. אשתו אנה היא אסנת פישמן – פשטותה הכובשת, הבלתי מתאמצת, מעוררת בנו מאגרים של אמפטיה לגורלה ולגורל משפחתה. היא האמא הדואגת, האישה הנגררת אחר מעשהו של בן זוגה, משרטטת את קול השפיות והתבונה שהיו מצרך הולך ואוזל באותה תקופה של התלהמות יצרים והתבהמות הנשמה. המראה בו שניהם קשובים לגזר דינם שסופו ידוע מראש, פניהם חתומות אך גם קורנות בהבזקי נחישות בלתי מתפשרת של מי שלא יכלו לבגוד בצו מצפונם הוא פסגת ההצגה, רגע מכונן אותו לכדו פנקס ורונן, בעזרתו של מעצב התאורה זיו וולושין, שהזרימו לתוכם הבעות כמעט ליריות. "דוית דוית גביש ואסנת פישמן. צילום ז'ראר אלון

גלויות מן העבר

מפתה לחפש איפיוני אקטואליה המפוזרים במחזה למציאות בת ימינו. מאתגר, מייגע ובעיקר לא עולה בקנה אחד עם הזוועות וההשלכות של המלחמה ההיא למה שקורה בישראל ש"בסך הכל" ניצנים של כרסום ביסודות הדמוקרטיה, בחופש הביטוי ובזכויות האדם שוררים בה לאחרונה. "לבד בברלין" הוא הרבה מעבר לאנלוגיה מתבקשת, הוא אות להתעצמותה של ההתקרנפות, הוא פעמון מצלצל באוזני ההמון האדיש והשותק, והוא בעיקר הבהרה להיעדר חוסנה של יציבות חברה אזרחית, של בוז לסולידריות עם ערכים ולהפניית עורף לחסרי הישע. "מה יהיה בסופנו / השמיים עמדו מלכת / אלמלא השעון שתיקתק / לא ידענו / שכה רחוקים אנו כבר מן הבוקר..." כתבה המשוררת לאה גולדברג באחד מהיפים בשיריה "מה יהיה בסופנו". השמיים עמדו מלכת עבור הזוג קוונגל בשנייה בו התבשרו על מות בנם, אך זה לא ריפה את ידיהם. בשארית הכח הם אספו את השברים ובנו מארג שלם של סימנים מטרימים לכל חברה ומשטר. הנס פאלאדה, מיודענו, שזר פסיפס של קוטביות אנושית, אולם כוחו לא עמד לו, ולא זכה לחזות בתהילתו יוצאת לאור. הוא נפטר ימים אחדים לפני כן, אך התיאטרון הלאומי "הבימה" מצא לנכון למקם אותו ואת כתב האשמה עטור השבחים שלו מעל בימות ישראל.

9.5 במדד ויטרינה - גלויות בדפי ההיסטוריה

עוד ב-חדש בתאטרון:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.