רבים זוכרים את הסרט "חנות קטנה ומטריפה" ואת רופא השיניים הסדיסט, ד"ר פארב, כחלק מסצנה טראומטית, על רופא שיניים שמנסה לעקור את שיניו של גיבור הסרט, סימור, ללא הרדמה. אבל כנראה, שהסצנה הזו היא לא הסיבה לכך שמיליוני מטופלים בעולם כולו חרדים מעצם המחשבה ללכת לביקור במרפאת שיניים ולהפקיד את פיהם בידי רופא שיניים.
מחקרים בודדים טוענים, כי המקור של חרדה דנטלית, הוא בסוג הרעש שמייצרים המקדחים, המשאבות וצינורות ההתזה של רופא שיניים. סקרי עמדות אחרים מדברים על סיבה שונה, עכשווית ומרתקת הרבה יותר. בשונה מדורות קודמים, אנחנו דור מתוחכם יותר, עומד על דעתו, לא מקבל 'עובדות' ללא הסברים ומעל לכל, אנחנו גם דור מפונק יותר. לא מוכן לסבול סתם. בוודאי כאשר ישנן חלופות פחות מרתיעות, פחות ממושכות ופחות פולשניות.
נושא חלופות הטיפול רלוונטי לרוב סוגי הטיפול המוצעים על ידי רופאי שיניים, אך הוא מתחדד כשמדובר במטופלים הסובלים ממחסור בעצם לסת. מטופלים אלו שומעים מרופאי השיניים שלהם ביטויים כמו 'נסיגת עצם', 'בריחת עצם', 'לסת אטרופית', 'רכס נמוך', 'מחסור בעצם לסת', 'גובה ורטיקלי בעייתי' ועוד.
אל שלל הביטויים המקצועיים מצטרפות בדרך כלל, המלצות טיפול כמעט אוטומטיות: מחסור בגובה בעצם לסת תחתונה מחייב השתלת עצם, כדי לאפשר החדרת שתלים סטנדרטיים, באורך 9 מ"מ ויותר, מבלי לפגוע בתעלת העצב. מחסור בעצם בלסת עליונה מחייב הרמת סינוס, על מנת לאפשר לרופא להחדיר שתלי דנטליים סטנדרטיים, מבלי לחדור אל חלל הסינוס. שיחות עם מטופלים בארץ ובעולם מגלות, כי שני סוגי טיפול אלו מעוררים רתיעה בקרב אחוז ניכר מבין המטופלים. רבים מהם מודים לרופא שלהם בנימוס, יוצאים מדלת המרפאה ולא שבים אליה במשך שנים.
מטופלים שדוחים את הקץ ונותרים ללא שיניים, או עם תותבות לא קבועות – מדווחים על שנים של סיוט בכל תחומי חייהם: הימנעות מסוגי מזון אהובים כמו תפוחים, אגוזים וסטייקים; חשש לחייך מבלי להסתיר את הפה; לחיים שקועות; קמטים סביב השפתיים; חשש לצחוק צחוק משוחרר; וגם חשש ממשי ממבוכות במצבים אינטימיים.
הסבל הזה ואיכות חיים ירודה אינם מחויבות המציאות. טובי המומחים לרפואת שיניים ואיגודי משתילי שיניים ברחבי העולם, מדברים על שתלים קצרים כחלופה קבילה וחשובה. חלופה שחשוב להציג למטופלים בטרם הם חומקים מדלת המרפאה וגוזרים על עצמם שנות סבל מיותרות. המלצה ברוח זו יצאה גם מארגון משתילי השיניים האירופי (BDIZ EDI).
חלופת השתלים הקצרים זכתה בעשור האחרון לתגבורת חשובה ומעוררת השראה, בדמות שתלים דנטליים קצרים אך מתרחבים, באורך 5,6,7 ו-8 מ"מ, שמעניקים יציבות דומה לזו של שתלים סטנדרטיים באורך כפול.
על קצה האצבע – איכות חיים במרחק נגיעה (צילם: שלמה שוהם)
כמה מילות רקע: השתלים הדנטליים הקצרים והמתרחבים פותחו בישראל תחת השם 'פירמידיון'. מדובר בשתלים יחידים מסוגם בעולם, שמשנים צורתם בעצם הלסת מצורת גליל לכדי צורת פירמידה – הצורה הגאומטרית היציבה ביקום. מתוך כך נולד השם 'השתלת פירמידיון' – השתלת שיניים זעיר פולשנית, שיצרה מהפכה ברפואת השיניים.
ד"ר יואב לייסר מחיפה, רופא שיניים, רופא כללי ובעל תואר דוקטור בביולוגיה מולקולארית, מסביר את המהפכה בפשטות: "טיפולים שמוצעים למחוסרי עצם לסת עלולים להיות ממושכים ומרתיעים. מטופלים רבים מעדיפים להימנע מהליכים פולשניים כמו הרמת סינוס והשתלת עצם, גם אם הרתיעה אינה מוצדקת. ואז שתל הפירמידיון, שהוא שתל קצר ויציב, מאפשר לרופא לתכנן טיפול מהיר יחסית, ללא החרדה הטבעית המלווה טיפולים דנטליים מורכבים."
השתלת הפירמידיון מציגה ניסיון קליני מעולה ומעקבים מוצלחים בני שלוש, חמש וגם שמונה שנים. ליכולות השתל יש משמעויות דנטליות מרחיקות לכת ומתוך כך נולדו גם משמעויות חברתיות חשובות, שזכו אף לכותרת 'מהפכה חברתית'.
המושג 'מהפכה חברתית' נולד תרתי משמע, בפיהם של מטופלים שכבר נואשו מהסיכוי לזכות בהשתלת שיניים פשוטה, ללא סיבוכים וללא התערבות כירורגית פולשנית. עדויות מטופלים מרוכזות בערוץ היוטיוב של השתלת פירמידיון ובאתר פירמידיון החדש, שעלה לאוויר בימים אלו. הקשיבו לדברים בשם אומרם, שממחישים את המהפכה הדנטלית והחברתית.