חופשה בהשקעה

בשנת 2016 יצאו לחו״ל 3.5 מיליון ישראלים, מתוכם כ-1.4 מיליון שיצאו מהארץ פעמיים או יותר, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 

בחמש השנים הראשונות לחתימת הסכם ״שמיים פתוחים״, נרשם גידול קבוע במספר הנוסעים בטיסות בינלאומיות אל ומישראל: אם בשנת 2012, שנה לפני ההסכם, עמד המספר על 12.4 מיליון נוסעים ב-2016 הוא כבר הגיע ל-17.3 מיליון, גידול של לא פחות מ-39%. 

בשנים אלו נרשם גם גידול במספר היעדים: ב-2010 היו 110 יעדי טיסה יוצאים מישראל וב-2016 לא פחות מ-138. למעלה מ-20 חברות תעופה זרות נוספו לרשימת החברות הפועלות בישראל. 
 

התופעה הזו אינה ייחודית לישראל - תעשיית התיירות העולמית כולה השתנתה בשנים האחרונות. על פי נתונים שפורסמו אשתקד על ידי ארגון התיירות הבינלאומי של האו״ם (UNWTO) עולה כי במחצית הראשונה של 2016 נרשמה תוספת של 21 מיליון תיירים בהשוואה לתקופה הקודמת, גידול של 4%. לכן אין זה מפתיע שגם בתחום ההשקעות בתיירות נרשם גידול משמעותי.

משקיעים בתיירות

ענף התיירות זוכה לפריחה בכל רחבי העולם ואחת הסיבות לכך היא כניסתו של דור ה-Y כמעמד ביניים חדש לשווקים המתעוררים. דור זה שצמח בד בבד עם העידן הדיגיטלי, חווה כמובן מאליו גם את פתיחתן של חברות התעופה הזולות (לואו-קוסט), את היכולת להשוות מחירים בקלות ברשת ואת כניסתה של הכלכלה השיתופית על יישומיה השונים בתחום.

דור ה-Y, ילידי שנות ה-80 וה-90 של המאה הקודמת, מעדיף במקרים רבים לצרוך חוויות על פני חפצים מוחשיים ובני הדור הבא יזדקקו להם עוד פחות.  

אם בני דור ה-Y עדיין מתלבטים בנוגע לרכישת מכונית, הילדים שלהם או הנכדים שלהם אולי בכלל לא יצטרכו להוציא רישיון ואת דרכם מ ואל העבודה הם יעשו באמצעות מוניות אוטונומיות שאמורות להיכנס לשוק כבר בשנת 2022. 

גם השאיפה לגור ״בבית בבעלותי״, שהפכה ליעד כמעט בלתי אפשרי עבור מעמד הביניים, השתנתה ל״לפחות נהנה מהחיים, גם אם בדירה שכורה״. התקציב שצעירים לא יוציאו על שיעורי נהיגה והלוואת משכנתא יעשה את דרכו לנתיבים אחרים – בים, באוויר, ביבשה ובגאדג׳טים חכמים.  

ניתובה המחודש של ההכנסה הפנויה לא נעלם מעיניהם של משקיעים, שסימנו גם את תעשיית התיירות בכללותה כמוקד להשקעות. בעוד האדם הפשוט רואה את עולם התיירות כמקשה אחת מגוונת וגמישה לצרכיו, בית השקעות שבוחן את עולם הנופש והטיסות במונחים של שווי מנייה, יראה לנגד עיניו רשימה מצומצמת בהרבה שמתמקדת בתחומים ספציפיים, למשל תחום ההזמנות המקוונות, בו שלטו ב-2016 חברות כמו אקספדיה, טריפאדוויזור ופרייסליין.

מהיצרן למשקיע

במאמר שפורסם בינואר אשתקד בדה-מרקר מצביעים על צמיחת מעמד הביניים בשווקים המתעוררים כגורם נוסף להתעניינות בתחום: ״בדומה למעמד הביניים במדינות מערביות ובהשפעתו, מעמד הביניים במדינות השווקים המתעוררים מתחיל לצרוך חופשות ומוצרי פנאי, שבעבר לא היו חלק מסל הצריכה שלו״. 

בראיון מביא ברגר כדוגמא לנתיב השקעה אפשרי את יצרניות המטוסים עצמן ומסביר זאת דרך חברת בואינג. ״מניה בולטת היא זו של יצרנית המטוסים בואינג, שנהנית מאוד מהביקוש הגובר למטוסים עקב הגידול המתמשך במספר הנוסעים, ומנגד ממחסור ביצרנים״. 

סיכויים וסיכונים

על פניו הכול נשמע מבטיח, כמעט כמו חופשה שתוכננה כהלכה: מספר התיירים הבינלאומיים צפוי להמשיך לעלות ובהתאם כנראה שגם המניות של החברות השונות העוסקות בתחום. 

במציאות יש גורמים שצריך לקחת בחשבון, גם אם אלו לא ממש ניתנים לחיזוי. אף על פי שמדובר במקרי קיצון, יש לזכור שאירועי טרור במרכזי תיירות, כמו גם הפרות סדר במרחב הציבורי, עלולות לפגוע ואף לשתק את התעשייה כולה באזור כזה או אחר. גם מקרים של משבר או מיתון כלכלי עולמי עלולים לפגוע בתחום התיירות. 

ענף התיירות נחשב לגורם פיתוח חשוב בצמיחה כלכלית אזורית וארצית לאור מגוון ההזדמנויות לפיתוח העומדות בפני ממשלות וחברות פרטיות. כמו בענפים אחרים, גם קרנות השקעה בתיירות נמצאות במגמת עליה בשנים האחרונות ומציעות למשקיעים פרטיים ומוסדיים למנף את הצמיחה. עם זאת, כמו בכל תחום, חשוב להכיר את השחקנים, הסיכויים והסיכונים.