קשה להאמין, אבל אויסטר– מופע המחול של ענבל פינטו ואבשלום פולק, היא יצירה בת כמעט 20 שנה. 18, ליתר דיוק - הבכורה ב-1998 עדיין זכורה לחובבי המחול בישראל, ומאז קרה הכל והרבה. אחרי כ 300 הופעות בישראל וכ 150 הופעות בחו"ל, צפו ב"אויסטר" למעלה מ 120 אלף איש, ובימים אלה המופע חוזר לבמות הישראליות, כדי לתת הזדמנות למי שמשום מה פספס, כמוני. צפיתי במופע בסוזן דלל, שהרגיש חגיגי ורענן כמו בפעם הראשונה. לפנינו, בעצם, קרקס שהשתבש, או כפי שקוראים לזה היוצרים, "התרחשויות תיאטרליות של להקת רקדנים ושחקנים הממלאת את החלל בעולם פנטסטי מלא אירוניה, שופע תמונות ורגש". השיבוש והעיוות ניכרים כבר ברגע הראשון, אבל הם מרהיבים ושוטפים את העיניים - תלבושות יוצאות דופן, איפור מוגזם, תפאורה כבדה, ובעיקר - עיוותי הגוף של הדמויות, סוג של תנועות גמלוניות שהפכו כבר לחתימת הקבוצה הזו. הציבור מכיר את התנועות האלה מהפרסומות של סופר פארם, יש שם אינפנטיליות תמימה ומכמירת לב, שגורמת לצופה להזדהות ולהתפעל גם יחד. התרגום של כל זה לקרקס הוא לכאורה מתבקש, והרי זה המקום הליצני והקומי שבו נחגגים כל העיוותים. אבל גם בהקשר הזה, פולק ופינטו עושים עבודה שרחוקה מלהיות צפויה. הם מבכים את הטרגדיה של הדמויות על הבמה, דנים בשאלות של בדידות וקשר, משחקים עם דימויים ופשוט משתעשעים יחד עם הקהל במשך שעה גדושה בתוכן. "אויסטר" הוא הרבה יותר ממופע מחול. יש כאן אקרובטיקה שלא הייתה מביישת את "סירק די סוליי", חפצים שמקבלים חיים ומתעתעים בדימיון, ופסקול מגוון שבו המוזיקה משתתפת לא פחות מאשר הרקדנים, וזורקת אותנו מעולם לעולם, עד לדממה ולכוח הבלתי מבוטל שלה. לא כדאי לחכות עוד 18 שנה כדי לראות את "אויסטר" - חוויה שכובשת את העיניים, האזניים וכל הגוף, ושמביאה יופי בלתי מעובד, לכל נפש שזקוקה לו.

ציון במדד ויטרינה: 9.5

אויסטר  - מופע מחול

כוריאוגרפיה, בימוי, עיצוב תפאורה, עיצוב תלבושות ופיאות, פסקול: ענבל פינטו ואבשלום פולק עיצוב תאורה: יואן טיבולי המופעים הבאים: 5.3 במעלות, 14.4 ו-15.4 בסוזן דלל מחיר כרטיס: 150 ₪