סינגל בכורה הוא בדרך כלל כרטיס הביקור של היוצר שטרם הכרנו, בו היוצר הצעיר והלא מוכר למאזינים מציג מסגנונו המוזיקלי וכתיבתו ואף מכתיב את אופן התקשורת במפגש הראשוני שבין המאזין ליוצר.
בשמיעה ראשונית לסינגל הבכורה של נבות יש אווירה שמבקשת להישען על המאזין וזה מיד שובה אותך. הסינגל נשמע כשילוב של בגרות ובשלות מוזיקלית, המתבטאת בהיבט ההפקתי ובעיבוד המוזיקלי של השיר, עליו אחראיים
נבות שוורץ וגלעד לזובסקי. הם השכילו להרכיב שכבות מוזיקליות המגבות את הטקסט ועוטפות את השיר ברגש העובר לאורך הרצועה המוזיקלית ובונה מהלך מוזיקלי מעניין.
_
הסיפור שבתוך השיר
הטראק מתחיל מניגון של גיטרה אקוסטית, תיפוף עדין ונגיעות צ'לו המעניקות אווירה דרמטית, אך לא כבדה, היות והסיפור מסופר ממרחק רגשי של המספר של השיר (שעליו אפרט קצת בהמשך). המוזיקה מצליחה לתאר את עצבותו של מספר הסיפור והתרפקותו על זמנים אחרים. הצ'לו מלטף את המילים בא והולך ומרחף יחד עם קולו הרך והעמוק של נבות, שנותן לטקסט גוון שמצליח להעביר את הרגש של דמות המספר בשיר.
ככל שהטראק מתקדם והבתים חוזרים המוזיקה הולכת ומתגברת נוצרת סוג של תחושה של רגש מוצף ומתפרץ. כך גם דמותו של המספר בשיר, חוזר על הבתים כמו מנסה לא לשכוח את הסיפור ולהזכיר לעצמו חלק מהעבר שלו שבמבט מאוחר ובוגר מה שהיה נדמה כאגדה עבורו, הופך לסיפור של כאב ואולי אף געגוע לזמנים ההם.
נקודת המבט המרוחקת בשיר מאפשרת לנבות לקחת את הסיפור בשיר ולתת לו את העומק הדרוש מוזיקלית וטקסטואלית, מה שמביא לתוצאה עשירה מוזיקלית באופן שבו הכלים משתלבים וגוברים עם התקדמות השיר. כשהאזנתי לשיר בפעם הראשונה, נשאבתי מיד למוזיקה ולקולו של נבות, הכל נדמה רגוע ושליו מנקודת מבט של מרחק המתבונן מתוך התפכחות על עברו. אך למעשה השיר מתאר משהו שעדיין חי וכואב עבור המספר בשיר והרגש הזה עובר בהגשה ובאופן השירה של נבות.
היופי במוזיקה עצמאית ומקורית היא שהיוצר מרשה לעצמו לחלוק ולשתף את העולם מפיסות ליבו מבלי לחשוב על שיקולים שאינם קשורים לאופן שבו היצירה מתקשרת עם המאזין. הסינגל של נבות מציע לעוד לבבות דואבים המשוועים למוזיקה שתנגן את כאב ליבם ואולי למצוא מרחב להישען עליו.
ציון במדד ויטרינה: 8.0
הסינגל השני "martin" ייצא בימים הקרובים, ניתן להאזין לו וגם לעקוב אחר פעילותו של נבות
בדף הפייסבוק