הכירו את: אלטרהוד

Alterhood היא חבורת מוזיקאים צעירה למדי, עם ממוצע גילאים שמגיע ל-27 וגם עם שני אלבומים שהוקלטו בבריטניה וסיבובי הופעות באירופה מאחוריהם. נועם גריידי, דן נוה, יהלי קורן ורועי הלוי כולם חברים מגיל 10 ומנגנים מגיל 15, יוצרים קולקטיב דינמי מאוד, שלא מתפשר על איכות בסטנדרטים גבוהים. הלהקה לקחה החלטות חשובות לגבי המוזיקה שהיא מפיקה בשנים האחרונות, והאלבום השני, שייצא במרץ 2016, מסכם את התקופה הזו. ניק בריין ( Stereophonics, Oasis,Ash,The darkness ), האיש מאחורי ההקלטה של שני האלבומים, יחד עם ג'ו נווה וגיא בן חמו בהפקה ובקלידים, עטפו בחום את ההרכב וסיפקו קרקע פוריה לעבודה. Alterhood צמחה מתוך רצון להוציא את החומרים בצורה שונה.

קפצתי לשאול אותם כמה שאלות, רגע לפני השקת אלבומם החדש.

אתם מאמינים שהמוזיקה שלכם יכולה לעבוד בארץ ? דן: אנשים כאן צורכים המון סוגים של מוזיקה, ואין סיבה שהמוזיקה שלנו לא תתנגן. כן. האינדי פה קורה, והארץ זאת בהחלט אחת המטרות שלנו. יהלי: יש בארץ הופעות מכל הסוגים בכל יום, והרדיו מפוצץ באינדי מקומי. מבחינתנו, כל מי שאנחנו מצליחים לגעת בו ולרגש אותו כשאנחנו על הבמה ומחוץ לה, זאת הצלחה בפני עצמה .ברור שיש תקרת זכוכית שנראת כלפי חוץ, אבל יש לנו בהחלט מקום כאן. איך תהליך העבודה התרחש בעצם? אתם מעבדים יחד? כותבים יחד את החומרים לאלבום? דן: היו כמה שירים שנאספו אחרי הסיבוב בגרמניה, המשכנו בקו זה ופתחנו אותו. באלבום הראשון הכל הוקלט לייב כמו בהופעה, כל התהליך של האלבום השני היה מחושב ויותר מדויק. יהלי: התהליך השתנה לעומת הניסיונות הראשונים שלנו. דן מגיע עם שלד של שיר בדרך כלל, מילים ומלודיה, ומתחילים ממה שאנחנו אוהבים בזה. אז יושבים על המחשב להקליט סקיצה. התפקסנו עם הזמן ואפשר להגיד אפילו שהשתפרנו, והכל בזכות הדינמיקה הפנימית שבתוך הלהקה. רועי: באלבום הזה השיטה הייתה לעבוד על שיר ולהגיע איתו לתוצר כמה שיותר מוגמר. ג'ו וגיא עזרו לנו מאוד לפני שנסענו להקלטות בוולש עם תהליכי קדם הפקה. בעצם יצרנו אלבום כאן בארץ ונסענו ללטש ולסיים אותו שם.

ומה הקשר לאלישע בנאי?

אלישע בנאי הוא חבר ילדות, ספרו לנו על החברות הזאת. דן: יש הרבה אנשים מסביבנו. אנחנו משפחה, ואלישע הוא חלק ממנה.הוא מנגן איתנו לסירוגין כבר עשור, ועם חלקינו עדיין. גילינו את העולם הזה ביחד מהילדות, משפיעים אחד על השני ברמה האישית, והגיוני שגם מוזיקלית. יהלי: אלישע ואנחנו עוברים אבולוציה דומה כיוצרים, מושפעים מאותם דברים בצורה עקיפה, וגם כנראה מזינים אחד את השני. ההקלטה של האלבום הייתה מאוד מיוחדת, הייתם מקליטים שם את האלבום הבא? דן: יש שם שלווה לעסק ביצירה נטו. השילוב של השקט והמקצועיות של המפיק והצוות שלו, זה מה שהיה גורם לי להיות שם שוב, ואפילו יותר מחודש. היחס שם היה מדהים, עשו שם הכל בכדי שנגיע למה שאנחנו רוצים. יהלי: כשאתה חי באולפן בלי הסחות דעת, זאת הדרך להדפיס אלבום בצורה הכי טובה. קשה מאוד להגיע למיקוד המקצועי הזה בכלל, ושם היה אפשר. זה לא בהכרח המקום והפסטורליות שלו אגב, כי גם כאן בארץ או בניו יורק יש אחלה אולפנים במיקומים מגניבים ועם ציוד מעולה. התחושה הייתה פשוט שיכולנו לעשות כל אלבום שרצינו שם. יש משהו מאוד בריט פופ שמוקרן מכם, זה מכוון? רועי: לא הלכנו על שום קו סגנוני במכוון, אנחנו משתדלים להגיע לסאונד שיזוהה כשלנו, ייחודי ומדבר באופן הכי מקצועי שאנחנו יכולים. יהלי: זה ברור שאנחנו מושפעים ומחוברים למה שאנחנו שומעים ואוהבים, ושמענו המון Oasis לצורך העניין. פשוט בריט פופ זו לא ההגדרה שלנו, וזה גם לא בדיוק סגנון העבודה שלנו. אנחנו מורכבים מכל מיני צבעים ובסוף אנחנו עטיפה אחת מגובשת. שאלה: איך אתם מרגשים אחד את השני בחדר חזרות אחרי עשור של נגינה יחד? דן: יש רגעים בחדר חזרות שמישהו עושה משהו חדש בקטנה וזה מתלבש מושלם בצורה כל כך מפתיעה. זה ממלא באושר בלתי מוסבר שהכל מתחבר ככה בצורה אחת. רועי: אני זוכר בכמה וכמה רגעים בהופעות שאנחנו מתחילים לג'מג'ם דברים שיצאו לנו בחזרות, וזה פשוט כייף גדול. כל פעם מרגש מחדש. יהלי: אני זוכר דווקא מהמקום של העבודה באולפן, טייק גיטרה ספציפי שבו כולנו הסתכלנו על רועי, ובלי קלישאות זה היה רגע קסום. מקסימום התגבשות ויצירה, זה כל כך רגש אותי ..בקטע של דמעות… מה אתם מאחלים לעצמכם בחצי שנה הקרובה? יהלי: האלבום הולך לצאת במרץ,אחרי שלוש וחצי שנים של עבודה וציפייה. נהנה מהרגע ובעיקר סוף סוף תהיה לנו מוזיקה חדשה להציע לאנשים להאזין בפורמאט של אלבום. אנחנו מאחלים לעצמינו שהצלילים האילו יגיעו לכמה שיותר נפשות.

לסיום, הנה אחד הסינגלים שיצאו מהאלבום ששוחרר במרץ. תהנו :)