חיפוש

דרור קרן על האש

דרור קרן, עד היום בעיקר שחקן, עושה סיפתח כמחזאי ובמאי עם "על האש", הצגה חדשה בתאטרון הקאמרי שעושה חשבון עם המיתולוגיה הישראלית לסוגיה. מה חשב עליה יוקי לביא?

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים
"זה חג, אני רוצה שיהיה שמח" אומרת רוחל'ה לבעלה צביקה בתחילת ההצגה "על האש" בתאטרון הקאמרי, דקות ספורות בטרם תתחלף תוגת יום הזיכרון ותחל חגיגת יום העצמאות. הוא מבחינתו עסוק במלאכה האמיתית – ההכנות למנגל המסורתי, בלוויית בני משפחה, חברים ושכנים, מעין שימור מדורת שבט בחצר הדשא, בעמק שבצפון הארץ. הנוף המנומנם עומד בסתירה לרעשי המטוסים הרבים שקוטעים את החזות הפסטורלית ואת האטמוספירה הרגועה לכאורה. "מתיחות בצפון", אלא מה? אך לא רק הם, הסימבול המיליטריסטי, הוא זה שיטרוד את מנוחתם של רוחל'ה וצביקה. בנם מרדכי "היורד שעזב לברלין" חוזר לביקור בקיבוצו , מופיע לאחר היעדרות של שנים רבות, כשהוא מלווה בבת זוג. גרמניה. גויה. אל הדשא מתווספים לאט לאט השכן הפטפטן, בתו שמאסה בהוויי הקיבוצי ועקרה לעיר, השכנה והחברה הטובה שבנה החייל מוצב בחזית (כשהדיווחים החדשותיים התכופים מורטים את עצביה, הרופפים ממילא). להשלמת התמונה נכנסת לבמה הסבתא גיזלה – בביצוע שכל כולו איפוק ואצילות בגילומה של מרים זוהר, וכובשת את נפש הצופים בעידון כמעט מלכותי – שהיא הביטוי לדור המייסדים של העמק, הניגוד המוחלט לנכדה האהוב, שהחליט לנטוש את המערכה. היא זו שבעקיפין מעמתת את הנוכחים הן עם עברם שהיה שטוף חלומות פטריוטיים, והן עם עתידם – כמיקרוקוסמוס לחברה הישראלית – שלא חדלה להילחם על קיומה.

דרור קרן - עכשיו מחזאי ובמאי

לצד הבשרים והעופות הצלויים הקהל נחשף בהדרגה למרקם היחסים הסבוך בין זוג ההורים – אודיה קורן הנפלאה, מלאת חיוניות, סימפטיה ותבונה, ורמי ברוך שמשכיל לברוא דמות ארצית, שורשית, מחוייבת באופן טוטאלי לאתוס הציוני – לבנם, הלוא הוא אבישי מרידור, מרדכי כאמור, התגלית המרעננת של התיאטרון. מרדכי – צעיר חצוף מבט - בועט במוסכמות הדוריות, מאתגר את קרוביו בשאלות קיומית, מצליח להתסיס את השטח הטעון ממילא, ולערער את התפיסות הרווחות ( "לנצח נחיה על החרב?" ) מצד מי שהעדיפו להתעלם מקיומן או להתמודד, איש איש בדרכו, עם ההשלכות שלהן ככל שמתאפשר. מהבחינה הזאת מרדכי הצעיר, שכבר מזמן לא זועק ש"המלך הוא עירום / הוא גם נראה זוועה" ( ציטוט משירו של אביב גפן, "מרד הדמעות" ) מעורר את היצרים הרדומים ומביא לנקודת רתיחה, שהיא שיאו של המחזה, את תפיסת עולמו "הרדיקאלית" מול שימור הסדר הקיים, ההכנעה הצייתנית של השכנה המסורה והקונפורמיסטית (עירית קפלן, שמדהימה במופת של משחק דרמטי, ומבהירה לנו שאיכויותיה אינן מצויות רק במתחם הקומי, כור מחצבתה האמנותי), שלא מהססת לצרוח לעברו מניפסט של צדקנות טהרנית והכל בשם היותה "אמא לחייל קרבי". הקאסט המלא, צילום: גדי דגון, ידיעות אחרונות דרור קרן, במחזה הביכורים שלו ובבימויו המדוייק והרגיש, משרטט לפנינו פסיפס אנושי של שלושה דורות, למעשה שלוש תפיסות עולם – הציונית, המרדנית והמפוייסת – ומעניק לנו חוויית צפייה מהדהדת, הן בהתפעלות מיצירתו וממשחקם של דמויותיו, והן בשל האקטואליה החריפה והמדממת שהוא יצק בתשעים הדקות לכדי זיקוק של מרכיבי החוייה הישראלית : טראומת השואה, ההתיישבות העובדת, שירות החובה הצה"לי, ושאלת השאלות – האם המפעל המפואר שנבנה פה בעשרות השנים האחרונות מבוסס על ערכים משותפים ותוחלת עתידית או שמא על תילי תילים של אחדות שבטית מזוייפת ומלאכותית שיציבותה רעועה למדי? "זה חג, אני רוצה שיהיה שמח" – מבקשת רוחל'ה מבעלה בתחילת ההצגה. ואכן, לפרקים היה שמח בדשא הירוק ורחב הידיים, שרו שירים, העלו חוויות, והצליחו להביס באסקפיזם ערמומי את הדיון המהותי שמרדכי מיודעינו ניסה בכל כוחו לגרות. אכן, סוג של הישג. אגב, לכתוב מאמר ביקורת שלם ולהתייחס לאבישי מרידור מבלי להידרש לייחוסו המשפחתי הוא הישג בפני עצמו

ציון במדד ויטרינה: 8.5 - לראות וליהנות, גם אם אניני הטעם שביניכם יעדיפו את המונח "ברביקיו"

עוד ב-חדש בתאטרון:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.