כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים
המופע, שהתקיים כחלק מחגיגות פסטיבל "דאנס תל אביב" בסוזן דלל, החל באווירת פלמנקו-מסורתית ועבר בהדרגה לאמירה שונה, אישית ומודרנית יותר, מורכב מריקודים של ביחד ולחוד, קטעי שירה ונגינת גיטרה. תמונת הסטילס התחלפה בשירה ונגינה, לרגע היינו במרפסת ספרדית, שהשתלבה מצוין עם התפאורה הטבעית של סוזן דלל. בשמלת זנב לבנה (bata de cola) ובוסט קצר, נתנה עדי את הקטע הראשון המאוד פלמנקואי. לאחריו קטע שירה ונגינה נפלא, ודואט של ירמיהו ומודבט. סגנונן השונה והחיבור בין השתיים היה מעניין, עגול וזוויתי. הלבוש של אדוה גרם לתחושת געגועים לספרד (כן, גם אם לא הייתם שם מעולם). ככל שהתקדם המופע הוא הלך והשתבח כשהורגש ששתי הרקדניות הלכו ונשאבו לטוטליות של הריקוד, הלכו ונהנו. שוקי הפליא בקולו הכה ספרדי והגיטריסט בנגינתו הכה יפה ומעודנת. בהמשך, הריקוד המונולוגי של אדוה יצא מהמסורתיות הקלסית, גם בתנועות וגם בלבוש. אהבתי מאד את הדואט האחרון, טיפה אוונגרדי יחסית לפלמנקו - רקדניות בשחור שמקיימות ביניהן דיאלוג מרענן, שונה ומיוחד. היה מותח, מסוג המתח הזה שגורם לך לשבת על קצה הכיסא בצפייה דרוכה לראות מה עוד יגיע. טוויסט נוסף ולא מוכר בעולם הפלמנקו, היה הקונטרה בס תחת ידיו של עפרי יבזורי, שהפציע לקראת סוף המופע והוסיף עוד נופך מקורי וקסום לכל האירוע הזה. איך לא חשבו על זה קודם? לסיכום, היה מופע מעניין של פלמנקו חוצה גבולות, מוסיקה נהדרת, שירה נפלאה. כיף אמתי ואנחנו רוצים עוד!