חיפוש

ביקורת תאטרון: רינגו

הערת אזהרה: הטקסט שלפניכם עלול להכיל את האות השביעית המפורשת בא'-ב' העברי. אנשים עם עודף רגישות ו/או קירבה גנטית ורוחנית לחנה בבלי מוזמנים לקחת זאת לתשומת ליבם

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

ז'אנר: קומדיה  תאטרון: הקאמרי  |  8 בסולם ויטרינה  |  השורה התחתונה

 

אח, כמה הוא תיכנן את גודל השעה בה יציע נישואין לאהובתו. יכרע ברך, ישלוף את הטבעת, יישיר מבטו, והיא בערגה מצועפת תשיב בחיוב. דני הכשיר את התפאורה המושלמת לרגע המכונן בו יבקש את ידה של מיקה, אלא שדווקא אז גופו בגד בו. למען הדיוק, איבר מסויים בגופו. ממממ,אבר המין שלו, או כפי שירון אדלשטיין המחזאי החליט לקרוא לו בצורה הברורה וזקופת הקומה ביותר – הזין שלו.

 

לא, זו איננה מטאפורה שחוקה, גם לא דימוי יומרני להמחשת סיטואציה כזאת או אחרת. פשוטו כמשמעו – הזין של דני איננו. למעשה, הוא מבחין בכך לאחר הנשירה, כך שאפילו לא ניתן לחבר את הזרג בהליך הכירורגי המתבקש. חסר זין בעליל. ואז הוא בורח. זאת אומרת, דני נמלט, ומותיר רת מיקה אובדת עצות, תוהה ובעיקר מיוסרת.

 

המחזה "רינגו" הוא הפקתם הראשונה של צעירי הקאמרי – קאסט רוויי כישרונות, רוח נעורים, עליצות, קריצות עין ובעיקר אירוניה. אולם הקאמרי היה דחוס וטעון בשלל האנרגיות הללו הן על הבמה והן בתוך הקהל. שאגות תכופות מילאו את האטמוספירה, וכמעט כל רפליקה תיפקדה כהרמה להנחתה, וללא ספק היתה פאנץ' מלוטש במושחזותו. "רינגו" במידה ושאלתם זהו השם של אבר המין בו בחר דני לכנותו (נו, סוף סוף בזכר אלפא טיפוסי עסקינן), טרוד למעשה במסע קדחתני אחר היצור הסורר.

הצגה רינגו צילום כפיר בולטין

צילום: כפיר בולטין

 

דני מתנתק ממיקה כמעט כליל, מעביר לה מסרים מעורפלים, ומשגר אליה שליחים בעודו מתדפק על דלתות המשטרה וחדר המיון כדי שיסייעו בידו. מסע אמרנו, ולא בכדי. במאמציו הנואשים אחר איזור חלציו דני גם עורך מסע אישי, צלילה לנבכי נשמתו, לפשפוש באורחותיו, ולתגליות מפתיעות. גם מיקה עורכת מסע. אלא שבניגוד לאהוב ליבה הנוטש, היא בוחרת בהתהוללות. פגישה מקרית בבר עם עלם חמודות מסחררת אותה, ושעות מעטות אח"כ תחווה אורזמות שיותירוה  מרחפת ברקיעים שמעולם לא דימיינה את קיומם. רוצים לדעת מיהו אותו עלם חמודות ? רמז: עד לא מכבר הוא היה מחובר לגופו של דני...

 

וכאן המקום לומר שהעלילה מסתבכת, ושגילינו שלזין של דני (להלן : "רינגו") יש יישות משל עצמה, וכמיטב האנליזות הספרותיות נשתמש במונחים של "איד", "סופר אגו", וכמובן "אלטר אגו", ובאיזה אופן כל הנפשות הפועלות - החל מנעמי חברתה של מיקה, דרך הסבתא החתרנית שמייעצת לנכדתה כיצד לפעול, וכלה באביתר הברמן המתוק איש הסוד הערמומי – נרתמות למשימה.

 

גם דמותו של רה"מ כלשהוא מגיעה לביקור: בקול בריטון עמוק, חמוש בבת שמאלנית שהסתיר את קיומה עד כה, שמתכך בתחבולות בלתי נדלות את ישיבות ממשלתו, ושעורך דה לגיטימציה למתנגדיו (נשמע לכם מוכר?), והוא למעשה עוטף את העלילה ובוזק לתוכה משמעויות נסתרות אודות חשיבותו של רינגו בעולמנו. כ"כ הרבה תובנות מובעות בהצגה מרוממת הרוח הזאת שביים במומחיות עמית אפטה, עם המוזיקה הקצבית שכמו נועדה לחווייה הספציפית ההזויה הזאת של אלון גלזינגר והדיוק בכל תנועה ותנועה של השחקנים – פרי עמלו של הכוריאוגרף תומר יפרח.

 

נהניתי מהטוויסטים בעלילה, מהיעדר הסאבטקסט ברובה, כך שמלוא הדברים הונחו ישירות על השולחן, ובעיקר התמוגגתי מהפלאש-בק לענק הענקים חנוך לוין. רוחו, כתיבתו, ואיפיוני דמויותיו מלוות את ההפקה הזאת, גם אם לא היה לו שום זיקה אליה. "איחש פישר" ו"הזונה הגדולה מבבל" מצויים ברקע, משמשים הינומת השראה כלשהיא לעוסקים במלאכה. ועשרת העוסקים במלאכה, שמרכיבים את הקאסט החלומי הזה, הם הסיבה לשעתיים של אושר.

צילום: כפיר בולטין

 

כולם ללא יוצא מן הכלל הבריקו, כשחמישה מתוכם לקחו אליפות. דני ומיקה ( תום חודורוב וחן גרטי ) הזוג הנאהב, הפגינו תצוגת משחק הנעה בספקטרום של משובת נפש לבגרות לעת מצוא. הם משכנעים באהבתם, באכזבתם ובכעסם, ובעיקר בחמלה ההדדית שהשכילו להרעיף. אלעד אטרקצ'י שגילם את הברמן אביתר העניק פרשנות מופתית למושג "קומדיה". הוא כ"כ מהוקצע בתפקידו, מודע לעצמו ולניואנסים המתבקשים, יודע להצחיק אך גם לשמש כותל אנושי. חיוניות מלוא החופן בשחקן צעיר, שאני מעריך שעוד נכונו לו עלילות על הבמות ועל המסכים. לנעליו של רה"מ "האניגמטי" נכנס במומחיות כיאה לדמות - תום גל. המימיקה, הביטחון המופרז אותו הקרין, הנחישות וקור הרוח המתכתי שהביא עימו גרמה לי לחוש כמעט את המציאות הפוליטית למולי.

 

ואחרון – האיש והאיבר – דור הררי. דומה כי לא ניתן לתאר אותו ואת משחקו בלי להיקלע (אולי ביודעין) למהמורה סקסיסטית. עם פאת קרחת, במבט ספק בתולי וספק ממזרי, כזה שלא ממש ניתן לכעוס עליו גם כשהוא מחולל מהפכות, הררי יוצר האנשה כמעט פיוטית לסינדרום המזוהה עם הגבריות האולטימטיבית. רינגו חסר המעצורים כאלגוריה להסבר ולתירוץ הייצרי, לאגו רב הפנים, להתנהגות הילדותית לפרקים של המין החזק (לפחות בעיני עצמו), שלא ניתן לאלף ולביית. הררי באקרובטיקה מעוררת השתאות מנתר ומשתולל לכל עבר, גם הוא יעבור תהליכים במרוצת הזמן, ועד אז ניתן לומר שרינגו וההצגה הזאת הם פשוט... חתיכת זין!!!

 

השורה התחתונה

תיאטרון ייחודי, חדשני, מעורר חושים בחוכמתו ובתעוזתו.  הצגה לכל המשפחה, כולל הדור השלישי... בעצם, בייחוד לדור הזה.

עוד ב-הצגות חדשות:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.