אחד היוצרים המוכשרים מזה למעלה מעשור שהטביע חותם אגדי בהרכבים בלתי נשכחים ("דבק", "אחד חלקי אחד" וכמובן "החצר האחורית") מרווה לנו המון נחת באלבום סולו חדש ונוקב שכולו גֶדי וזה דבר טוב.. טוב מאוד. לאחר שנים של שיתופי פעולה מוצלחים עם מוסיקאים ומשוררים ביניהם יענק׳לה רוטבליט, ערן בן-גיל ועוד אינספור, הבשיל רונן אל אלבום שרובו טקסטים ולחנים שהוא כתב ובהפקה יוצאת מן הכלל של אורי וינוקור שאחראי על כמה מהאלבומים היפים שיצאו בארץ והביאו כבוד גדול גם בחוץ כמו: לולה מארש ואסף אבידן. בהשתתפות כמה מן המוסיקאים הנפלאים שמחוזותינו: גדי פטר, איתמר ציגלר, תום דרום ועוד רבים טובים, האלבום הזה הוא ללא ספק חובה לכל מי שמזהה בין שורות אלה את הנפשות הפועלות; מדובר במוסיקאים מ"המגרש של הגדולים" ואני לא משוחדת כי ראיתי כמעט את כולם הנ"ל בהופעה החיה עד מאוד שנערכה בחמישי האחרון בבסקולה לכבוד השקת האלבום המרגש. מלבד הגרוב והנוכחות העוצמתית של רונן והלהקה המצוינת שלו על הבמה, מכל רגע נשזרה הפתעה באירוח מושלם ודואטים מרטיטים אחד אחרי השני: סיון טלמור באצילות וקול יפהפה, יענק'לה רוטבילט האגדי, שי צברי המרגש והנוגע כה עמוק וכמובן החצר האחורית (תומר יוסף, איתמר ציגלר, גדי רונן) שהרימו לקרנבל של צבעים וצורות ובעיקר המון רגש ומקצועיות שגרמו לי בעיקר לרצות לקפוץ על הבמה ו"לגלוש קהל" עליהם כמו הרוקיסטים שגולשים על הקהל כי היה שם המון אוהד ויפה שהיה תופס כל דבר המגיע מעבר הבמה בערב ההוא. מוסיקה במיטבה. מומלץ. חַיָּה נִלְכֶּדֶת בְּאוֹר פַּנָּסִים נִמְלֶטֶת לִתְפֹּס מַחֲסֶה נִשְאָר לִי קצת כֶּסֶף בַּכִּיסִים אֶת הַדֶּלֶק זֶה יְכַסֶּה הָיִית נֶהְדֶּרֶת מַמָּש אוֹצָר שֶבִּזְבַּזְתִּי בְּרֶגַע אֶחָד וַעֲלַי לַחֲצוֹת אֶת הַגֶּשֶר הַצַּר עוֹד פַּעַם לְבָד מתוך "עוד פעם לבד".