חיפוש

ארון ההפתעות

אחת לכמה זמן מופיעה במחוזותינו הצגה שמסתמנת כלהיט בטוח. "לצאת מהארון" של תיאטרון בית לסין, מאת פרנסיס ובר ובבימויו של אלון אופיר, היא אחת כזו. אל תחמיצו

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

יצירתו של פרנסיס ובר "לצאת מהארון" אמנם עוסקת בנטייה המינית של גיבורו, אולם תהיה זו טעות לראות בשם ההצגה את האספקט היחיד שלה. טעות חמורה לא פחות היא לייחס לתשעים הדקות בהן פרצנו בצחוק משוחרר, מלווה לא פעם במחיאות כפיים ספונטניות, את השם "הצגת הבידור". אכן, הרגעים והסיטואציות שבהם צפינו היו משובבי נפש, אולם לא היה בכך אקט בידורי. בקומדיית המצבים הזאת נמהל ערך מוסף, ניסוי חברתי שהתחולל מבלי משים על הבמה בחסותו של תיאטרון בית לסין.

התעוררות מאוחרת

פיניון ( "לא יוצלח" בצרפתית), חשב כספים במפעל לחומרי גומי המתמחה בייצור קונדומים, הוא סוג של רואה ואינו נראה. דמות חיוורת, פשוטה ונטולת יומרות, גרוש פלוס ילד שעדיין עורג בסתר לאשתו לשעבר, ולא משלים עם עזבונה. היא מצידה בזה לו, ואילו בנם המשותף מתחמק מקשר עם אביו. אדם נטול זוהר או ייחוד, שאפילו בעבודתו הוא בלתי משמעותי בעליל. שמועה גונבה לאוזניו באחד הימים כי הוא עתיד להיות מפוטר ממשרתו, ובצר לו מחליט לשים קץ לחייו בזינוק מחלון ביתו. שנייה לפני כן הוא נתקל בשכנו החדש בלון (דב נבון), הומו פנסיונר ערירי ומשועמם, שמשכנע אותו להקשיב לפיתרון שהגה עבורו: פיניון "ייצא מהארון", חרף העובדה כי הוא סטרייט. הוא ייצור את הרושם שגילה את מיניותו כביכול, והינו חבר מן המניין בקהילה הגאה. עם המידע הזה, גורס בלון, הנהלת המפעל שעיקר תוצרתה ותפארתה הוא אמצעי מניעה - ולפיכך נתח נכבד מצרכניה הוא להט"ב - תחשוב פעמיים בטרם תפטרו. פיניון לא מתלהב בלשון המעטה, אך מרגע לרגע הרעיון הופך לאטרקטיבי במוחו. הוא נשאב ל"אני החדש" באישיותו, ומעתה ואילך דמותו לובשת ופושטת צורה בקרב עמיתיו. בעוד מנהל המפעל קופל (עמי ויינברג במשחק המשלב איפוק ומכובדות לצד ניצוצות של זימה) ומנהל השיווק גלום (שי ויינברג בפאסון אלגנטי מחד אך בנכלוליות ובעורמה מאידך) מתרגלים לשינוי הזה במהרה. לעומתם מנהל כוח האדם סנטיני ומנהלת הכספים ורוניק מרגישים צורך לבדוק את הידיעה המרעישה לעומקה. צילום: כפיר בולוטין צילום: כפיר בולוטין

הקסם שבאמביוולנטיות

על פניו סנטיני הוא בריון גס רוח, איש מערות שלפי פיניון אוצר המילים שלו שווה ערך לזה של ילד בן שנתיים, חובב כדורגל ו... להט"בופוב סקסיסט מוצהר. כש"יציאתו מהארון" של פיניון מתבררת הוא נבעת, נגעל ופוצח בשורת סופרלטיבים שלא היתה מביישת חלק מרבני ישראל על שלל התבטאויותיהם ופעילי להב"ה. התנהגותו הופכת למוגזמת בקרב צוות המשרד, והם רומזים לו כי אם לא ישנה את דרכיו כלפי פיניון, הוא עלול למצוא עצמו מובטל. אט אט סנטיני מגשש במסע התקרבות ל"הומו אוכל בתחת" כהגדרתו. זה מתחיל בצורה מאולצת, מלאכותית, אך מתפתח לסוג של סקרנות מסתורית, ורצון עז להימצא בקרבתו יתר על המידה. חי מאור, המגלם את סנטיני, הוא בבחינת תגלית מפתיעה. מראהו המחוספס נהדף בהדרגה לתועפות של רוך, חיבה ורגישות. מי שנחת זרועו היא תגובה טבעית בעבורו, סנטיני-מאור מסיר את קליפת ההתנגדות הקמאית שלו ל"סטייה החברתית", ונפתח לחושיו שלו עצמו. גבר מגודל שמגלה באחת את ארגז הכלים שבנפשו, את מנעד היופי שבחיבור לאינטימיות ולמגע - חוצה את הקווים של המוסכמות שבהן נעטף מרבית חייו. גם ורוניק מנהלת הכספים חווה תהליך למידה. כל סיפור יציאתו מהארון של פיניון נראה לה מצוץ מהאצבע, סוג של תחבולה שנועדה להשאירו במשרתו. בדרך לא דרך היא מוצאת עצמה מנסה לחשוף את תרמיתו, וכשהסיפור מתחמם וכמעט מגיע לנקות רתיחה הקלפים נטרפים בידיה. פיניון - שמעולם קודם לכן לא הפנתה מבט לעברו - החל לפתע להלך עליה קסם. ביישנותו, פגיעותו, חמקמקותו צדים אותה, והיא מתאווה אליו בתשוקה חסרת שליטה. מיכל שטמלר היא זו שנכנסת לנעליה של מנהלת הכספים. שחקנית המיטיבה לבטא את הפתיינית, זו שאיש לא עומד בפניה (כולל מנהל המפעל, רק אל תגלו שסיפרתי לכם...), ואת האמביוולנטיות כלפי פיניון. שטמלר מעניקה לורוניק את הנחישות שבגילוי, לצד רצון להותיר הגדרות לא מפוענחות באזור הדמדומים שעתיד להתפתח למערכת יחסים עם האובייקט המבטיח. דב נבון הוא השכן בלון. איש מובס בערוב ימיו, שאחראי ללא מעט משאגות ההתפעלות וההשתאות של הקהל. מלהטט במיומנות לוליינית בין המצחיק למגוחך, מדגיש בקולו את המניירות המתבקשות, אך נזהר שלא למעוד למהמורות הסטריאוטיפיזציה המופרזות בתנועות הראש ובמימיקות, גם אם לפעמים "מתפלקות" לו מחוות ידיים או הליכות גוף מעוגלות, עדינות ומשויפות מדי. ולצידו ה-פיניון של בית לסין, הלוא הוא יניב ביטון. שחקן טוטאלי, קומיקאי בחסד, תיאטרלי ומהוקצע, חש את דופק קהלו, ויודע את מינוני הריסון וההגזמה הנחוצים. שפוף במידה, כפוף מול תלאות חייו בתחילת המחזה, ובסופו זקוף קומה, מבחין ומובחן בקיומו. לא עוד המשקיף מהצד, אלא ציר מרכזי במוקד ההתרחשות. צילום: כפיר בולוטין צילום: כפיר בולוטין אורנה סמורגונסקי עיצבה את התפאורה והתלבושות במומחיות רבה. פנורמה צרפתית נחשפת מחלון ביתו של פיניון לצד שימוש מושכל בחליפות מחויטות ובאביזרי אופנה צבעוניים, המעניקים רבדים מגוונים לעולמות המתנגשים של שחקניה.

פלקטיות מרובת רבדים

מי שהעמיד את ההפקה הזאת על רגליה הוא לא אחר מאשר אלון אופיר. כבמאי עתיר ניסיון וחסר מעצורים הוא אינו מטשטש את האמת - לא הבימתית ולא הפנימית. פיניון שלו אולי "יוצא מהארון", אך נאמן למחזאי ובר - אופיר בחר להמחיש את היציאה המגדרית כחלון הראווה לשלדים המצויים בו. ניפוץ עולם הדימויים הרווח דווקא ותוך כדי ניפוץ הדימוי העצמי. פיניון עובר שינוי לאורך המחזה, וכך גם שאר חבריו וחברותיו לרבות אשתו ובנו (שבתפנית העלילתית משתוקקים עם היוודע הגילוי לפתוח עימו בפרק מחודש, ייתכן כסוג של פיצוי), הצוללים לגילוי הנפש שעתיד לשנות את תפיסתם לגבי אישיותם. למעשה איש מהדמויות שפגשנו בראשית הדרך לא נותר כפי שהוא בסופה, חשוף לטלטלה הרגשית ולזהות המגדרית והממשית שמולה ניצב בכל רגע נתון. "לצאת מהארון" היא הצגה חכמה המבוססת על מחזה חכם. הצגה בוגרת, המשיקה בחטף לפלקטיות של דמויותיה אך מעניקה לכל אחת מהן את עולמה, את היכולת להתבגר לתוך התפקיד. שעה וחצי של התמוגגות מנחת ושל גאווה ופרצי צחוק בלתי נשלטים. זהו ללא ספק הלהיט החדש של הקיץ.

לצאת מהארון מאת תיאטרון בית ליסין מחזאי: פרנסיס ובר תרגום: אלי ביז'אווי בימוי: אלון אופיר
עיצוב תפאורה ותלבושות: אורנה סמורגונסקי
מוזיקה: אביב קורן
עיצוב תאורה: קרן גרנק
שחקנים: יניב ביטון, מאיה בכובסקי, עמי ויינברג, שי ויינברג, חי מאור, דב נבון, דימה שבצ'נקו, מיכל שטמלר
 
מחיר: 200 ש"ח
הצגות קרובות במוזיאון א"י: שני-חמישי 22.8-25.8, ב-20:30 שישי 26.8, ב-11:00 וב-21:30 שבת 27.8, ב-21:00
 
חיים לבנון 2, רמת אביב, טל' 03-6415244
עוד ב-חדש בתאטרון:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.