במהלך שנות השמונים, כאשר הקריירות של מדונה וסינדי לאופר התפתחו והגיעו לשיאים מפתיעים, קהל המעריצים חש היטב בעוינות שנוצרה בקרב מחנה מעריצי מדונה לבין מחנה מעריצי סינדי לאופר. התחרות העזה בין השתיים הוכיחה כי המאבק על התואר "מלכת הפופ" הוא מאבק יצרי, מלא תשוקה ולעיתים אף נואש אך מעורר עניין וסקרנות לכן הוא רלוונטי גם במאה ה-21.
המאבק על אהבת הקהל שימש פעמים רבות קפיצת מדרגה עבור קריירה של זמרת, ופעמים אחרות מאבק יצרי זה הכשיל זמרות בדרך לפסגה (בין הזמרות שזכו לפרסום רב בין השאר בזכות זכייתן בתואר הנכסף של "מלכת הפופ" הזמנית ניתן למצוא את מדונה המצליחה שכבשה את פסגת המצעדים לעומת סינדי לאופר המדשדשת, כמו כן גם עפרה חזה הזוהרת מול ירדנה ארזי הטבעית וכמובן הקרב הבלתי נשכח על המקום הראשון בין בריטני ספירס שהתבלטה בזכות הכותרות המוחצנות בצהבונים לבין כריסטינה אגילרה שהתבלטה בזכות קולה האדיר.
לכן מפתיע לראות שגם כעת, בשנת 2014, מדובר במאבק בוער וחי מתמיד. למרות שחשבנו שזמרות חדשות ועכשוויות כמו
ליידי גאגא, קייטי פרי ואפילו מיילי סיירוס הן הדור הבא של המוסיקה הנשית העכשווית, נדמה שכניסתה של הזמרת סיה למשוואה טרפה את הקלפים מחדש. סיה פרלר, ילידת אוסטרליה, היא זמרת ופזמונאית מבטיחה וססגונית שבניגוד לעמיתותיה הצעירות, ידועה בזכות עבודתה המגוונת כמוסיקאית שלקחה חלק בהרכבים ייחודים ופחות ביצירת סקנדלים (דבר המאפיין זמרות צעירות המשוייכות לדור ה-Y).
SIA - מלכת הפופ החדשה מאוסטרליה
סיה אומנם אוטוטו בת 40, אבל אפשר לומר שהיא הספיקה לעשות לא מעט בקריירה המרתקת שלה: עבדה בין השאר עם דיוויד גואטה, אמינם, כריסטינה אגילרה ובעצם עם מי היא לא עבדה עדיין? אומנם בצעירותה המוסיקאית האוסטרלית לקחה חלק בהרכב ג'אז פאנק אך לקראת סוף שנות התשעים העזה סיה לצאת לקריירת סולו ולהוציא את אלבום הסולו הראשון שלה,"
onlysee", אלבום שאומנם לא הפך את סיה לכוכבת, אך בהחלט דירבן אותה להמשיך וליצור ולהוכיח כי שייכת לעולם המוסיקה העכשווית.
החל מתחילת שנות ה-2000, סיה המשיכה לשחרר אלבומים בתקווה שיום יבוא ותגיע הפריצה המוסיקלית לה היא ייחלה. ביחס לאלבומה הראשון הלא מגובש, אלבומה השני,"
Healing is difficult" הצליח לעורר סקרנות רבה בנוגע לזמרת המגוונת והחדשנית; באותה העת היו מבקרים שכבר השוו את סיה לנטלי פורטדו וללורין היל, שבשנים הראשונות של שנות האלפיים עוד התייחסו אליהן כקול ייחודי של דור בעל אמירה אישית.
ב-2003 שיחררה סיה אלבום נוסף ,"
colour the small one" שאומנם לא זכה להצלה מסחרית אך סיה האמינה כי הוא אחד האלבומים ששיקף הכי טוב את דמותה הייחודית כאמנית. קטעים מהאלבומים גם הופיעו בסדרות טלוויזיה ובסרטים מוכרים ומצליחים (למשל כמו "ספיידרמן 2"). מאז הספיקה סיה לשחרר עוד מספר אלבומים (שזכו להצלחה מסוימת) ובמקביל שיתפה פעולה בפרויקטים של דיוויד גואטה,כריסטינה אגילרה ובריטני ספירס (
הלהיט הגדול והמצליח "
Diamonds"
משוייך אומנם לריאהנה, אך למעשה סיה היא זו שיצרה וכתבה את הלהיט המדבק והסוחף).
כעת, בקיץ 2014 מנסה סיה להוכיח באלבומה החדש "1000 form of fear " שהיא רלוונטית יותר מתמיד ,אך בעיקר שהיא בעלת משמעות גדולה יותר לעולם המוסיקה מזמרות פופ אחרות שמשתמשות בתיאטרליות יתר על מנת להוכיח שהן זמרות יצירתיות בעלות חשיבות (בין השאר ליידי גאגא וקייטי פרי).
אלבומה החדש והשישי של הזמרת הססגונית פרץ לתודעה של קהל המאזינים עם הלהיט "
chandelier" שהסתמן במהרה כסינגל המרכזי של האלבום. האלבום זוכה להצלחה בימים אלו במדינות רבות, ונדמה כי לרבים קשה להישאר אדישים לקולה המהפנט של הזמרת שהיא בראש ובראשונה יוצרת. אם בעבר היה לה נוח יותר ליצור לאחרים, ולא לזכות בתהילה ובכל מה שכרוך בה, נדמה שבאלבום הזה קיימת השלמה מסויימת של האמנית עם החשיפה. סיפור חייה עצמו לא קל, אך נדמה שהאלבום מציין את המסע המאתגר שעברה היוצרת/זמרת בשנים האחרונות. בין השאר חלק מרצונה להישאר אנונימית מתבטא גם בקליפ לשיר "chandelier" בו היא לא מופיעה.
האלבום משתדל להיות מאוזן וכנה, ונדמה שהיא עדיין מנסה לגבש את זהותה כזמרת. מסתמן שהיא מנסה לחשוף את קשייה עם החשיפה באלבום, אך לעיתים המאזין מתקשה להתחבר לקטעים. אך בסך הכל מדובר באלבום פופ בעל סאונד נקי ומרתק, אשר מוכיח כי מדובר ביוצרת שהולכת ומתגבשת גם כזמרת פופ מרהיבה. העובדה שהיא מסתורית, הן בחייה והן במוסיקה שלה רק מוכיחה שסיה, גם אם היא לא תודה בכך, רוצה להיות "מלכת הפופ" החדשה. עד אז,היא מעדיפה להישאר אנונימית ולעשות מוסיקת פופ איכותית.
8.1 במדד ויטרינה