חיפוש

אחינועם ניני והאנדלוסית

יוקי לביא הדרים עד אשדוד כדי לצפות בתזמורת האנדלוסית מארחת את אחינועם ניני, איך היה וכמה הוא נתן להם במדד ויטרינה?

X
כל הסיפור
קנו עכשיו
חוות דעת גולשים

"המוזיקה האנדלוסית נוצרה בזכות הקשר שביו מזרח למערב בתקופה הטולרנטית של תור הזהב ושיתוף פעולה בין מוזיקאים לאינטלקטואלים יהודים ערבים. היא גם זלגה לתפילות ולפיוטים של יהודי המגרב ויהדות ספרד בכלל. זו מוזיקה שמאד מרתקת ומושכת אותי, מזמן רציתי להושיט יד לחומרים שלה" כך נשמעה אורחת הכבוד אחינועם ניני בערבו של הקונצרט "בין ערב למגרב" בו נטלה חלק מרכזי. התזמורת האנדלוסית אשדוד תחת שרביט הניצוח של תייסיר אליאס, בגיבויים של צמד הזמרים בנימין בוזגלו וזיו יחזקאל כשברקע מקהלת "ראנה" העניקו לקהל שהגיע לצפות בהם במוזיאון ת"א פגישה מחממת לב. היא לא רק הציגה פנים שונות של מוזיקה מחברת בין ארצות ערב לארצות המגרב, אלא ייצגה משמעות אמיתית למושג "דו-קיום" ההולך ונמוג במחוזותינו. פיירוז, עבדול ווהאב, ביאליק ולאה גולדברג חגו בעירבובייה יפת צלילים, רקחו שעה וחצי של קסם בימתי וירטואוזי כשכל אחד מן האמנים משקף את הפרשנות האישית שלו ליצירות המושמעות.

טעמים וריחות מוסיקליים

עבד אל חלים חאפז מעולם לא נשמע מונגש יותר לקהל היהודי כפי שזיו יחזקאל, זמר חרדי, הטעים בקולו. כך גם "יד ענוגה" אותו הפליא לשורר בעוצמתו הפייטן בנימין בוזגלו, עלם חמודות כבן שלושים שכבש את היושבים בחינו, בצניעותו ובאופן המדוייק בו הגביה את מילות השירים מעבר לפשטותם היום –יומית, ויצק לתוכם קדושה של הילה מופתית מרגשת ומהדהדת. כמעט בלתי אפשרי שלא לציין את תרומתה המכרעת של מקהלת ראנה – אנסמבל של נשים יהודיות, מוסלמיות ונוצריות מיפו בהנהלתה ובניצוחה של מיקה דני. 20 זמרות מופלאות ניצבו בקצה הבמה, קבוצה הכי לא הומוגנית שאדם יכול להעלות בדעתו, אך דווקא הן ביטאו את רוח הסובלנות והיופי שבטעמים ובריחות השונים, שמפרים את חלקת האלוהים הקטנה של היצירה התרבותית. האנסמבל המדובר היווה מעין שופר וכינור מוזיקאליים, בצורת מנחה שופעת של אקזוטיקה מחד וצבע אינדבידואלי בעל גוון עשיר של סולמות וצלילים מאידך. וכשאליאס המנצח, פרופסור בחוג למוזיקה באויברסיטת חיפה, נמצא בקרבת מקום – שלל הנעימות קורמות עור וגידים של חיות ממשית, פשוטה כמשמעה. די היה להבחין באופן האלגנטי אך סמכותי בו הניף את ידיו, ותצוגה אינסטרומנטלית התההרה למקצב אחיד והרמוני. &quotunnamed

אחינועם

ואז היא הופיעה. מפתה לומר "כניסה מלכותית", אך מה לעשות והגברת פסעה למרכז הבמה כשהיא עטויה בבגד לבן, בכתר מוזהב על ראשה, הליכתה מדודה וראשה מהנהן בחיוך מאופק לעבר קהלה. הוא מצידו רק הבחין בה, ועוד בטרם פצתה את פיה ברינה, פצח בתשואות של דקות מספר. אחינועם ניני – פסגת ההצלחה הישראלית ברחבי תבל, כשבאמתחתה סגנונות של ג'אז, רוק, מוזיקת עולם ושירי משוררים. זו הפעם הראשונה בה היא משתפת פעולה עם האנדלוסית, וגם ללא ההקדמה של בנימין בוזגלו וללא שלל הסופרלטיבים בהם בחר לתארה נדמה היה כי הגיחה ממחוזות אחרים. זה התחיל כשהשמיעה את "בן לו היה / ילד קטן / שחור תלתלים ונבון..." של רחל – והקהל כצפוי יצא מגדרו. שירה של המשוררת המפללת לילד פרי בטנה גרם לרוב היושבים לדמוע. "אורי אקרא לו / אורי שלי " פיזמה ניני את "עקרה", אחד משיאי השירה העברית. נותרנו דרוכים, ממתינים בציפייה לאפילוג מפלח הנפש : "עוד אתמרמר כרחל האם / עוד אתפלל כחנה בשילה / אחכה לו". סוף שהותיר אותי, גם לאחר הפעם האלף בה שמעתי אותו, עם חיצים מדממים. &quotunnamed" והיא רק יצאה לדרך ! איפוק אמרנו? תשכחו מזה. היא וגיל דור, יד ימינה הוותיק, הסתערו לעברנו, חמושים באוצר הטבע של פיירוז "נטרונה כתיר". המשמעות היא : "גרמו לי לחכות הרבה", מה שעמד בסתירה לזמן ההמתנה שלנו. סיפוק היצרים שלנו מולא מיידית, ללא כל שיהוי ודחייה. השיר הסוריאליסטי המדבר על פגישה באישון ליל עם עוברי אורח, רוח נושבת ואוהבים נראה היה כי לקוח מסצנה בסרט. ניני ליטפה כל מילה ומילה בו, קולה הצלול כבדולח לקח אותנו למסע המכשף הזה. וברור שאי אפשר בלי שתי הקלאסיקות האהובות שלה : "בואי כלה" ו – "קרן אור". "קרבתך וקרבת הים גזלו את שנתי...וגלים בדכיים עונים בבכיים ממרומי אהבתי / בואי כלה" – של לאה גולדברג, חלק מטרילוגיית השירים בהם פרצה ניני לפני כשני עשורים וחצי לתודעה הישראלית. הלהיט הזה מוכיח עד כמה נכס צאן ברזל נשמר רלוונטי ומלהיב בתשוקתו גם בחלוף זמן רב, טעמו רענן ומסקרן כמו התוודענו אליו לראשונה. ואת הקינוח בדמות ההדרן החליטה הזמרת להמחיש באמצעות תופים. "את כל הכוכבים טמן / את הסהר עטף בשחור..." זימרה לנו כשהיא מתופפת במיומנות של להקה מקצועית, מדגימה שליטה על כל תו המשתלב עם פעימה קולית המופקת מגופה. "האור / יזרח האור, יזרח האור..." ביצעה את הפזמון שוב ושוב ושוב, סוחטת את מילותיה של גולדברג עד שאחרון הצופים קם על רגליו, ובאקסטזת חושים מתפרצת מוחא לה כפיים. גם אני עמדתי על רגליי, ובליבי תפילה חרישית: שהיופי הבימתי הזה יהיה שגריר, סוג של סנונית מבשרת לדו –קיום אמיתי. זה נשמע מושלם מדי.

9 במדד ויטרינה - לחובבי אחינועם ניני, ולא רק!!!

עוד ב-חדש במוזיקה:
הפרטים שלי
הרשמה והתחברות:
לקוח חדש
לקוח רשום בויטרינה
או באמצעות:
שכחתי סיסמא
הרשמה לניוזלטר
תחומי עניין
פרסום בויטרינה

בעלי עסקים, מנהלי פרסום, יזמים ומקדמי אתרים - יש לכם מוצר או שירות חדש ומעניין? שימו אותו בויטרינה! השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

תודה! הטופס התקבל בהצלחה.
צור קשר
תודה! הטופס התקבל בהצלחה.