אהבה זה נעים

השבוע השיק הזמר-יוצר דני גלבוע את אלבומו השני, "אהבה בטמפרטורת החדר" במועדון הבארבי. בפוסטר הבטיחו גם הופעת אורח חגיגית של ערן צור, לא נלך לבדוק?! אז עברנו בשלום את שאול האיום בכניסה, הצטיידנו בסודה בכוס פלסטיק וחיכינו לבדוק את הטמפרטורה במועדון. את הערב פתח דני בכמה קלאסיקות מנצחות דווקא מאלבומו הראשון, "ביום שהאושר יגיע". לפי ההשתתפות הפעילה של הקהל אפשר להבין למה. הקהל המאד אוהד, שלדברי גלבוע הולך אתו דרך ארוכה, מכיר כל מילה בעל פה - אפילו 'מממ..' תמים בקול הבס הלאונרד-כהני של גלבוע הוא מחווה ריטואלית שמקבלת התייחסות. משהו על התפר שבין בילוי פעיל ב'מופע הקולנוע של רוקי' לערב שירה בציבור, שנותן פייט אלטרנטיבי הגון ואיכותי לגאנקי הסחי. בהמשך הערב, הצטרף לבמה ערן צור, שהתקבל בהתרגשות לא קטנה על ידי הקהל, שהכיל ככל הנראה לא מעט בוגרי ניינטיז. גלבוע עשה צור וצור עשה גלבוע. לרגעים עפו 'פרפרים' לכדי תמונה אימפרסיוניסטית והקהל קיבל את ליטרת הבשר של מפגש היוצרים הזה. על אף השוני הסגנוני ביניהם, שיתוף הפעולה בין השניים, הסתבר כבחירה נבונה. שניהם יודעים לספר טקסטים ולתת בראש - שילוב שהניב כמה קטעים מוזיקליים יצירתיים במיוחד. דני גלבוע וערן צור על בימת הברבי. צילום: פרנקו ציון

סלפי מייד

גלבוע, 43, הוא זמר-יוצר שהצליח לגבש סביבו קהל עוקב ועקבי מכל רחבי הארץ, שתופס רכבת, אפילו מחיפה ובא לפרגן. ההסבר לכך טמון אולי בהיותו אושיית פייסבוק פופולרית, שהשכילה להפוך את הבועה הווירטואלית של ה'כאילו' לחיה ונושמת בחיים האמיתיים. החברים בקהל (גילוי נאות: גם הכותבת נמנית על מצבת החברים בפייסבוק) מספרים שזה "כמו לבוא לחתונה של החבר'ה, כי כולם מכירים את כולם וגם החדשים מרגישים מיד בבית". הסטטוסים של גלבוע אגב, נעים על הציר הדק שבין סלוגנים פילוסופיים מבריקים עם נטייה חזקה לפרדוקסים לוגיים, לבין סיפורי נונסנס קצרים ומלאי הומור ואירוניה, שהיו יכולים לגור בכיף, בפה של קרן מור או דב נבון. בהזדמנות זו, אולי הגיע הזמן שמישהו ירים את הכפפה וייתן לגלבוע איזה תפקיד בפאנל של לייט נייט שנון. ברזומה שלו אפשר למצוא היסטוריית סטנד-אפ מימי ה"קאמל קומדי קלאב" העליזים, הרכב אלטרנטיבי בועט בשם "משמרת הצניעות" ועריכה מוזיקלית עבור האתר וואלה. בשנים האחרונות, מתרכז גלבוע בביסוס מעמדו כזמר-יוצר עצמאי על כל המשתמע מכך. עד כה מימן והפיק את שני אלבומיו בהוצאה עצמית, שיווק את עצמו בעצמו, ואף סרב לקחת חלק בתכניות ריאליטי מוזיקליות וקיצורי דרך אחרים שהוצעו לו. אם תשאלו את המערכת, טוב עושה רוקר שמסרב להיות פרזנטור של שמפו, אפילו אם יש לו שיער לנענע, ובמקרה הזה כובע.

נגישות גבוהה

גלבוע הוא מין אריק איינשטיין עכשווי עם נגיעות (מילה בעייתית, אבל לפעמים חייבים לגעת) של ניל יאנג פינת לאונרד כהן. כוחו, אם לדייק, הוא בתרגום חוויה אישית, לעתים לא קלה, עיין ערך חומרים של: שכול, סמים ורוקנרול, לשירים מצוינים וידידותיים למשתמש - כאלה שאפילו אמא שלכם יכולה לזמזם בארוחת החג, בלי שתרצו להעביר אותה ל-Mute. התוצאה - קו מוזיקלי אישי, לא מתחנף ואינטליגנטי, שמצליח להיות עם זאת נגיש לקהל הרחב בטמפרטורת החדר, כפי שמבטיח שם האלבום. חפשו את ההופעה הבאה של גלבוע בפייסבוק וצאו מהבועה.